פגיעה בפרטיות -פסיקות
חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מגן על צנעת הפרט.
סעיף 7 לחוק היסוד קובע כי כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. אין נכנסים לרשות היחיד של אדם ללא הסכמתו. אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו. אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.
הפסיקה לגבי חוק הגנת הפרטיות קבעה כי מעסיק רשאי לחטט במייל של עובד, ובייחוד כאשר העובד יודע כי המייל שייך לעבודה ואיננו פרטי. הדבר נכון אדרבא כאשר מדובר בבדיקה שגרתית של תיבת הדוא"ל של המעסיק, ולא במעקבים שיטתיים.
הזכות לפרטיות אינה זכות מוחלטת (רע"א 1917/92 יעקב סקולר נגד ניצה ג'רבי). המבחן לפגיעה בפרטיות הינו מבחן אובייקטיבי ונבחן ע"פ הנורמות של האדם הסביר (9818/01 שמעון ביטון נגד ציון סולטן. ת"א 1408/94 מרדכי לוי). בפסק הדין ת"א 1064-07 עזרא נגד פוזיילוב נפסק פיצוי ע"ס 20,000 ש"ח בגין פגיעה בפרטיות בגין פרסום תמונה של נערה בבגדים חושפניים במועדון.
בפסק הדין שרצר בר, תביעתה של התובעת בגין הפרת חוק הגנת הפרטיות נדחתה בשתי ערכאות. התובעת צולמה ברקע וכאורחת בחתונה של המפורסם ננסי ברנדס, ביחד עם שאר החוגגים. נפסק כי התובעת ידעה כי החתונה מאוד מתוקשרת ומצולמת לפרסום, והיא נתנה את הסכמתה בהתנהגות לפרסום התמונה. מדובר בצילום שנעשה ברשות הרבים ולכן מוגן ע"פ חוק הגנת הפרטיות. בנוסף, לא היה בתמונה דבר מבזה או משפיל. התובעת חויבה בהוצאות ההליך ותביעתה נדחתה. עורך דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ מסכים.
האזנת סתר גם כן מהווה פגיעה בוטה בזכות לפרטיות. חוק האזנות סתר התשל"ט 1975 קובע כי האזנת סתר הינה האזנה ללא הסכמתו של אף צד לשיחה. ראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות או האזנת סתר בד"כ יהיו בלתי קבילות בבית המשפט (ת"א 2176 טוויל). בפסק דין זה נקבע כי גורמים שלא הוסמכו כחוקרים פרטיים ע"פ חוק חוקרים פרטיים התחזו, בלשו והתחקו אחר נפגעת תאונה, תוך שמוציאים ממנה במרמה מיני ממצאים לגבי מצבה הרפואי. בפסק הדין ת"א 1811-06 זאב מרשה נפסק פיצוי ע"ס 40,000 ₪, בגין פרסום תמונות ללא רשותו של המצולם. התמונות לוו בתמליל לפיו התובעים הם עניים הזקוקים לתרומות. התובעים הסכימו להיות מצולמים, אך לא שיערו ולא נאמר להם כי התמונות יפורסמו.
פסק הדין ע"א 439/88 מדינת ישראל נגד ונטורה קבע מהם העניינים המהווים עניינים פרטיים. פסק הדין קבע שאין להתיר את הקמתו של מרשם, מעין "רשימה שחורה" של אנשים אשר הצ'קים שלהם חזרו, וזאת ללא הבחנה מהי הסיבה לכך שהצ'ק חזר. עורך דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ מסכים עם ההחלטה. בפסק הדין מבית המשפט העליון ע"פ 5026/97 ג'ק גלעם נגד מדינת ישראל הורשע אדם בפלילים בגין עבירה על חוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981. הנאשם היה חוקר פרטי אשר צילם על פי מצוות לקוחו את אשת הלקוח במצב אינטימי לצורך השגת ראיות לבית המשפט. נפסק כי הפגיעה בפרטיות הינה חמורה ובלתי מוגנת. גם פסק דין ע"פ 1302/92 מדינת ישראל נגד נחמיאס דיבר על חשיבותה של הזכות החוקתית לפרטיות ועל חשיבותו של חוק הגנת הפרטיות. סעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי הפרטיות הינה זכות חוקתית. עורך דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ מסכים עם דברים אילו.
פגיעה בפרטיות ע"פ חוק הגנת הפרטיות יכולה להיות גם כאשר נחשפים מסמכים משפטיים או רפואיים. חוק הגנת הפרטיות שומר על זכותו של אדם להיעזב לנפשו. חוק הגנת הפרטיות אוסר מעקבים והאזנות סתר. חוק הגנת הפרטיות אוסר על פרסום של מידע שהגיע למי שיש לו חוזה עם הנפגע, ואוסר פרסום ע"י מי שיש לו חובות נאמנות וסודיות כלפי הנפגע. חוק הגנת הפרטיות מגן על סוד שיחו של אדם, מגן מפני חדירה לביתו. עו"ד פגיעה בפרטיות עודד פרץ מדגיש כי פגיעה בפרטיות יכולה להיעשות גם כאשר אדם מצוי לכאורה ברשות הרבים. למשל, נפסק ע"פ חוק הגנת הפרטיות כי כאשר אדם נמצא במצב אינטימי, אפילו אם ברבים, אזי הוא מתכנס לתוך עצמו והופך להיות ברשות היחיד. חוק הגנת הפרטיות אוסר לצלם אדם ברשות היחיד וכן אוסר לצלם אדם בכלל כאשר הדבר עלול להשפילו או לבזותו. נפסק כי חוק הגנת הפרטיות חל גם בין בני זוג והעובדה שאנשים הינם נשואים לא בהכרח אומרת כי הם ויתרו על זכותם לפרטיות (ראה פסק דין גלעם) בג"צ 6650/04 פלונית נגד בית הדין הרבני.
- סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות קובע את אי קבילותן של ראיות אשר הושגו תוך פגיעה בפרטיות.
- סעיף 28 לחוק הגנת הפרטיות אוסר על הבאת ראיות העוסקות בשמו הרע לכאורה של הנפגע.
- סעיף 1 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי עוולת פגיעה בפרטיות מצריכה את העדר הסכמתו של הנפגע לפגיעה בפרטיותו. פגיעה בפרטיות הינה גם שימוש בתמונה של אדם לצורך עשיית רווח, וגם שימוש בידיעה על עניינים פרטיים או מסירתה, שלא למטרה שלשמה נמסרה, גם היא מהווה פגיעה בפרטיות.
- סעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א 1981 קובע כי פגיעה בפרטיות במזיד הינה עבירה פלילית שדינה מאסר 5 שנים. סעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות קובע שורה של הגנות בגין פגיעה בפרטיות. תנאי סף להגנות הוא שהפגיעה נעשתה בתום לב. למשל, כאשר הצילום נעשה ברשות רבים וכאשר הנפגע מופיע בו באקראי- זו הגנה. סעיף 22 לחוק הגנת הפרטיות קובע שורה של הקלות בגין פגיעה בפרטיות, למשל כאשר הפוגע התנצל. סעיף 26 לחוק הגנת הפרטיות קובע תקופת התיישנות קצרה בת שנתיים בלבד. סעיף 29 לחוק הגנת הפרטיות מאפשר לקבל מבית המשפט צו שיפוטי האוסר לפרסם חומרים הפוגעים בפרטיות. חוק הגנת הפרטיות מגן על פרסומים של הליכים משפטיים ועל דיווח הוגן אודותם, אך לא בכל המקרים. חוק הגנת הפרטיות הכיר היטב כי השתכרותו של אדם הינה עניין פרטי ואף מוצנע. חוק הגנת הפרטיות קובע כי כאשר הפגיעה בפרטיות נעשתה תוך הפרה של כללים אתיים, אזי קמה חזקה לפיה הפגיעה בפרטיות נעשתה שלא בתום לב.
בפסק הדין ת.א.(ת"א) 47611/00 יצחק קורנפיין נגד רשת שוקן זכה הכדורגלן לשעבר של בית"ר ירושלים בפיצוי בגין פגיעה בפרטיותו בכך שמקומון פרסם את תמונתו ללא הסכמתו. בפסק הדין 19080/91 מיקי ברקוביץ תבע הכדורסלן האגדי בגין פגיעה בפרטיותו ועשיית ריווח על חשבונו וללא הסכמתו. כך גם נפסק בפסק הדין אלוניאל נגד אריאל מקדונלד. לעומת זאת, בפסק הדין ליאור מילר ויעל אבקסיס נדחתה התביעה בגין פגיעה בפרטיות.
חוק הגנת הפרטיות
חוק הגנת הפרטיות התשמ"א 1981 קובע הגנה המכונה הבעת דעה על ידי ממונה. קיימת דרישה של תום לב ושל סבירות. ישנה הגנה נוספת על יצירות ספרות ואומנות. הפסיקה קבעה היטב כי כאשר אדם מוציא מסמך משליטתו לטובת נמען ספציפי, אין באמור, בד"כ, משום הסכמה למסירת פרטים לכל גוף אחר, ובוודאי לא למטרה אחרת מזו לשמה נמסר המידע הפרטי מלכתחילה. עו"ד פגיעה בפרטיות עודד פרץ מסכים.
חוק הגנת הפרטיות מבקש להגביל את הנגישות לעניינים פרטיים וצנועים, אפילו אם ענינים אילו חשופים לאנשים מסויימים. עו"ד פגיעה בפרטיות עודד פרץ מזכיר כי חוק הגנת הפרטיות עוסק בזכותו של אדם להיוותר אנונימי ולנהל את ענייניו הפרטיים הרחק מעיני הציבור. הזכות לפרטיות מאפשרת ומתירה לפרט לפתח את מושג האינדיבידואליות המבדיל אותו מבריות אחרות. נכון, לאישי ציבור ישנה ציפייה פחותה לכך שחייהם יוותרו פרטיים, אך חוק הגנת הפרטיות חל גם עליהם, ולא ניתן לומר כי הם איבדו לגמרי את זכותם לפרטיות. חוק הגנת הפרטיות מגן בפרט על פרטיותו של אדם בתוך ביתו - "ביתו של אדם הוא מבצרו". ואולם, נפסק כבר כי צילום חיצוני וכללי של חזות בית אינה בהכרח מהווה פגיעה בפרטיות. זכור צילום ביתו של האלוף יואב גלנט. חוק הגנת הפרטיות הינו רלבנטי בפרט בעידן האינטרנט, הפייסבוק ומנועי החיפוש, וכאשר גופים מסחריים מנסים כל העת להתחקות ולבלוש אחר צרכיו המסחריים של הציבור. חוק הגנת הפרטיות חייב לעדכן את עצמו לתנאי הזמן המשתנים, וכך גם פסיקת בתי המשפט העוסקת בפגיעה בפרטיות.
עו"ד פגיעה בפרטיות עודד פרץ מדגיש כי הפסיקה הכירה בכך שכאשר ה"הסכמה" שניתנה לפגיעה בפרטיות ניתנה במרמה, הרי שלא מדובר כלל בהסכמה. למשל, צלם הנכנס לשטח פרטי בתואנת שווא. בתי הדין לעבודה הכירו בכך שגם לעובד יש זכות לפרטיות, ופגיעה בפרטיותו של עובד צריך שתעשה בהסכמתו. כאשר החודר לפרטיות מציג מצג שווא ובכך זוכה ב"הסכמה", יחוב ע"פ חוק הגנת הפרטיות. ההסכמה אינה הסכמה אמיתית. הפסיקה הכירה כי כאשר נעשה שימוש בויתור על סודיות רפואית למטרה אחרת אזי מהווה הדבר פגיעה בפרטיות. כאשר אדם מתראיין לעיתון חזקה עליו כי מתכוון שהדברים יפורסמו, אלא אם כן מציין מפורשות אחרת.
בפסק הדין ד"נ 9/83 בית הדין הצבאי לערעורים נגד ועקנין נאמר כי מעקב חשאי אחר אדם מהווה פגיעה בפרטיות ע"פ חוק הגנת הפרטיות התשמ"א 1981. אין ספק כי התקנת מצלמה במקום מוצנע מהווה פגיעה בפרטיות. תיבת הדוא"ל של אדם תחשב לרב כרשות היחיד שלו, זולת אם הסכים או ידע כי אדם אחר גם כן מחטט שם. החוק הבדיל בין מייל פרטי לבין מייל השייך למקום העבודה. דב"ע 4/97-70 אוניברסיטת תל אביב נגד ההסתדרות הכללית. בתי המשפט קבעו כי יש להתחשב בציפייה הסבירה של האדם כי לא תעשה פגיעה בפרטיות בנסיבות הספציפיות. לעיתים אדם המצוי ברשות הרבים עושה פעולה מסויימת אשר גורמת לו להתכנס לרשות היחיד. למשל, אדם המקיים יחסים בבית מלון ציבורי או בשירותים ציבוריים ייחשב כמי שמצוי ברשות היחיד. עורך דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ מסכים. הפסיקה העוסקת בפגיעה בפרטיות מגנה על עניינים כגון קיום יחסים אינטימיים. הפסיקה קבעה כי פעולת עיקול כנגד כמות לא סבירה של מחזיקים או צדדים שלישיים היא איננה סבירה ויכולה לעלות כדי פגיעה בפרטיות. בפסק הדין ג'ק גלעם נפסק כי כאשר הפגיעה בפרטיות מהווה גם עבירה פלילית הרי שתשלל טענה להגנת תום הלב.
חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 11) התשע"א-2011 קובע כי פרסום תצלומו של אדם שנפגע ברבים מהווה כפגיעה בפרטיות. בפסק הדין מולטילוק בע"מ נגד רב בריח השקעות בע"מ נפסק כי יש לפסול מסמכים שהושגו תוך פגיעה בפרטיות, וזאת מכח סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א 1981. ראה גם ע"א 1581/92 אברהם אבי ולנטין נגד דורית ולנטין. בפסק הדין א (כפר סבא) 7830/00 ארנון בורוכוב נגד אלישי פורן נאמר כי למשתמשי אינטרנט יש ציפייה לשמירה על פרטיותם. ואולם, יש להבחין בין הציפייה לפרטיות בפורום פתוח לבין המייל הפרטי של אדם.
למשרד עורכי דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ ושות' ניסיון בתביעות בגין פגיעה בפרטיות ועוסק בהגשת קובלנות פליליות בגין פגיעה בפרטיות ולשון הרע. בהחלטה בעניין של עו"ד סגלית סימון זיו נגד עו"ד שלוה פוטשניק נקבע כי הסכם שכר טרחה אינו מהווה מידע פרטי וכי יש נסיבות שחובה לחשוף אותו. ההליך עסק בתביעה שהגישה עו"ד סגלית סימון זיו נגד עו"ד שלוה פוטשניק בגין כך שעו"ד שלוה פוטשניק סירבה להעביר לעו"ד סגלית סימון זיו את שכר טרחתה המוסכם בגין הפניית לקוחות. כן סירבה עו"ד שלוה פוטשניק לאפשר לעו"ד סגלית סימון זיו עיון בהסכם שכר הטרחה. בתיק זה, סירבה עו"ד שלוה פוטשניק לחשוף את הסכם שכר הטרחה, ובית המשפט קבע שהיה על עו"ד שלוה פוטשניק לחשוף אותו ולכן חייב את עו"ד שלוה פוטשניק בהוצאות ושכ"ט עו"ד.
בפסק הדין עב (חיפה) 2887/03 סרגי ריבן נגד מקסים גרינקו נפסק כי למעסיק החושד כי עובד גונב ממנו מותר להתקין מצלמה באותו איזור, לזמן קצוב, ולמטרה זו.
בפסק הדין ת.א. 6002-09-08 שריף חלבי נגד חברת החדשות הישראלית בע"מ שניתן ע"י השופטת אילה דגן מבית משפט השלום בחיפה נפסק פיצוי בגין הפרת חוק הגנת הפרטיות בכך ששודרה כתבה בה נראו למספר שניות, באופן בלתי מטושטש, פניו של עובד תחנת דלק ערבי אשר הוכה נמרצות בידי שודדים אשר שדדו את תחנת הדלק בה הוא עבד.
עורך דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ מסכים עם פסק הדין שכן אין בהצבת מצלמות במתחם תחנת הדלק משום הסכמה של העובד כי הצילומים יפורסמו.
זאת ועוד, עו"ד חוק הגנת הפרטיות עודד פרץ סבור כי הפירסום הנ"ל אף עולה כדי הוצאת דיבה ולשון הרע.
בתאריך 18 בספטמבר 2011 נתנה כבוד השופטת חנה ינון מבית משפט השלום בתל אביב בתיק ת.א. 48511-07 ד"ר דב קליין נגד פרופורציה, גוגל פסק דין שעסק בחוק הגנת הפרטיות.
עורך דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ סבור שמדובר בפסק דין חשוב ביותר.
הרקע לדברים הינו כדלקמן: התובע, ד"ר דב קליין הינו מנתח פלסטי. הנתבעת, חב' פרופורציה, הינה מרפאה לניתוחים פלסטיים.
התובע הוכיח בפני בית המשפט כי הנתבעים השתמשו בקישורים הממומנים בגוגל באופן כזה שכאשר פלוני מקיש במנוע החיפוש גוגל את שמו של התובע, הוא מופנה לאתר האינטרנט של חב' פרופורציה!
התובע טען כי בכך נעשה שימוש מסחרי שלא כדין בשמו, קניינו הרוחני, ובכך "גונבת" חב' פרופורציה שלא כדין לקוחות המבקשים לבצע ניתוחים פלסטיים, וצעשרת שלא כדין על חשבונו, ו"גונבת" לו לקוחות בניגוד לדין, ובניגוד לחוק הגנת הפרטיות.
במילים אחרות, הנתבעים עושים שימוש בשמו של התובע, על מנת להגביר את הכניסות לאתר האינטרנט שלהם, כאשר ברור שהתובע וחב' פרופורציה מתחרים הלכה למעשה על אותו קהל לקוחות.
טענותיו של התובע התגלו כמוצדקות, שכן לא יעלה על הדעת שאדם יקיש בגוגל את הביטוי "ד"ר דב קליין", ואז יגיע לאתר האינטרנט של חב' פרופורציה, המתחרים עם ד"ר קליין על אותו קהל לקוחות!
סעיף 2 (6) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 קובע כי פגיעה בפרטיות הינה שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם רווח.
היות וד"ר דב קליין לא הוכיח נזקי ממון ברי תימחור, בית המשפט פסק לו את הפיצוי הסטטוטורי ללא הוכחת נזק הנקוב בחוק הגנת הפרטיות על סך 50,000 ש"ח, ובליווי הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
עורך דין חוק הגנת הפרטיות עודד פרץ מסכים עם פסק דין זה.
בפסק הדין מיום 15/11/2011 ערן הירש נגד מדינת ישראל הוגשה תביעה בגין פגיעה בפרטיות על פי חוק הגנת הפרטיות נסיבותיה כדלקמן:
התובע רכש יאכטה, ומס' ימים לאחר רכישתה דיווח שהיא טבעה והגיש תביעה נגד חברת הביטוח, שדחתה את דרישתו, ולכן הגיש התובע תביעה בבית המשפט כנגד חברת הבטוח.
בגין אירוע תביעת היאכטה הגישה רשות הספנות והנמלים- (רספ"ן) קובלנה משמעתית נגד התובע לבית הדין המשמעתי לימאים.
התובע חשד שמס' גורמים ברספ"ן מתנהלים כלפיו שלא כשורה, ולכן הגיש תלונה במשטרה נגד מס' גורמים ברספ"ן.
רספ"ן קבעה כי התובע זייף רישיון שייט.
נוימן מרספ"ן יידע את רפ"ק גלאור מהמשטרה, והמשטרה חשפה בפני רספ"ן כי בדיקת המשטרה, חוות דעת מז"פ, העלתה גם היא כי רישיון השייט זוייף וכי העניין הועבר לפרקליטות להגשת כתב אישום, ורספ"ן פנו לפרקליטות בכדי לקבל את חוות הדעת, אך המשטרה סירבה לתיתה.
רספ"ן התייצבו כעדים בתביעה הבטוחית וטענו כי רישיון השייט הינו מזוייף, וכי גם המשטרה מסרה להם כך ועל כן העבירה העניין לפרקליטות.
התובע תבע את רפ"ק גלאור בגין כך שפגע בפרטיותו בכך שמסר לנוימן מרספ"ן, נגדו התובע התלונן במשטרה, מידע פרטי, ואת נוימן מרספ"ן תבע התובע בגין כך שפגע בפרטיותו בכך שחשף בתביעה הבטוחית את קיומה של חוות דעת מז"פ לפיה רישיון השייט זוייף.
היות והמדינה הגישה הודעה על קיום חסינות לעובדי ציבור לפי סעיף 7 א לפקודת הנזיקין, הרי שהגורמים מרספ"ן שנתבעו בתחילה, הוחלפו בנתבעת, מדינת ישראל.
יצויין כי התובע הורשע בהליך הפלילי, אך התעקש להמשיך בתביעתו האזרחית זו.
בית המשפט קבע כי אכן יש כאן פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 שכן שיחת הטלפון בין נוימן מרספ"ן לרפ"ק גלאור מהמשטרה לא היוותה חלק מפעולת חקירה משטרתית, ולמרות שהייתה למשטרה הסמכות לחקור כל גורם ברספ"ן, השיחה המדוברת לא עלתה כדי חקירה, ולכן מסירת מידע מתוך תיק החקירה המשטרתית מהווה פגיעה בפרטיות, ובפרט שהמידע שנמסר היה מהותי ולא טכני, ובנוסף, למשטרה אין הגנה בגין פגיעה זו בפרטיות, שכן אין בדין, לרבות בפקודת המשטרה, היתר לחשיפת מידע מהותי מתוך תיק המשטרה, ואדרבא כאשר נוימן הינו נילון בחקירה המשטרתית שכן התובע התלונן עליו.
נפסק כי המשטרה הייתה רשאית להציג את המידע לרספ"ן רק אם רספ"ן תציג צו שיפוטי, או במסגרת חקירה משטרתית כלפיי נוימן, דבר שלא נעשה.
בית המשפט קבע כי אין המדובר בשת"פ בין שתי רשויות חקירה, רספ"ן והמשטרה, היות וניומן מרספ"ן היה בחזקת נילון בעצמו.
ואולם, והיות ובנסיבות התובע אכן הורשע בזיוף רישיון השייט, לא נפסק לו פיצוי משמעותי אלא פיצוי בוז.
משרד עורכי דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ מסכים.
בילוש ופגיעה בפרטיות באמצעות החדרת תוכנת מחשב שהינה מעין "סוס טרויאני":
בתאריך 15/3/2012 נתן הרכב בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק ע"א 15374-06-11 מיכאל האפרתי ואח' נגד ז'קונט אמנון.
משרד עורכי דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ סבורים כי זהו פסק דין מעניין ביותר.
דובר היה במערערים, אשר פעלו בבילוש אסור על אחרים באמצעות החדרה של תוכנה שפיתחו, מעין סוס טרטויאני במחשבים של אחרים, וזאת במסווה של קובץ או תוכנה תמימים.
המערערים, בין היתר, פרצו לחשבונות מייל, שלחו תכתובות, וכולי, כאילו המשיבים לעיל התוודו בעבירות פליליות, כך שהלכה למעשה שלטו במחשבו של אדם אחר.
בצדק, לעניות דעתו של עו"ד הגנת הפרטיות עודד פרץ, ערכאת הערעור דחתה את העירעור, שכן החלטת בית משפט השלום הייתה נכונה ומידתית, קבעה כי עסקינן בהפרה בוטה של חוק הגנת הפרטיות.
התראה מהעירייה בגין אי תשלום חוב כפגיעה בפרטיות וכלשון הרע:
ביום 2 במאי 2012 ניתן פסק דין מאת כב' השופט עודד שחם מבית משפט השלום בירושלים בתיק א (ירושלים)11374/09 עו"ד ניסן שאוליאן נגד עירית ירושלים.
התובע הגיש תביעה בגין כך שהעירייה שלחה לו בדואר רשום מעטפה שעל חלקה החיצוני נכתב באותיות גדולות בצבע אדום- "התראה אחרונה לפני נקיטת צעדי אכיפה", וזאת ביחס לאי תשלום חובות חנייה.
משרד עו"ד חוק הגנת הפרטיות עודד פרץ מסכים עם החלטת בית המשפט לפיה עסקינן גם בלשון הרע וגם בפגיעה בפרטיות.
המבחן הראשון - האם לפנינו פרסום שעלול לבזות אדם סביר? עו"ד הגנת הפרטיות עודד פרץ מסכים שכן. הפרסום מציג את התובע כמי שאינו משלם את חובותיו לעירייה, ואשר עלול להציגו לבריות כסובל מבעיה כלכלית, ואדרבא כאשר מדובר בתובע שהינו עורך דין במקצועו. אם כן, לפנינו לשון הרע, לכאורה.
המבחן השני - האם מתקיים אלמנט הפרסום הדרוש לתביעות לפי חוק איסור לשון הרע או לפי חוק הגנת הפרטיות? התשובה היא כן, שכן משלוח מעטפה מקיים את אלמנט הפרסום.
ניתן לטעון, אולי, כי משלוח מעטפה לנמען בלבד, ואם היא מגיעה לנמען בלבד, אינה מקימה את אלמנט הפרסום, שכן הרי דרוש פרסום לפחות לאדם נוסף זולת הנמען/ הנפגע בעצמו.
ואולם, טיעון זה נדחה בפסיקת בתי המשפט, ובצדק, לעניות דעתו של עורך דין הגנת הפרטיות עודד פרץ. ע"א 740/86 תומרקין נגד העצני שם נאמר כי משלוח מעטפה באופן שכזה יוצר פוטנציאל כי הפרסום יגיע לידיעת אנשים נוספים, למשל מזכירה, דוור, שכן כבר התמליל הפוגעני מופיע בחלקה החיצוני של המעטפה, כך שגם מי שלא פותח את המעטפה נחשף אליו.
המבחן השלישי - לאחר שקבענו שיש לפנינו עוולה לכאורה, האם לנתבע עומדות הגנות לפי חוק הגנת הפרטיות או חוק איסור לשון הרע? התשובה הינה שלילית, גם לדעתו של משרד עורכי דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ.
סעיף 23 ב לחוק הגנת הפרטיות אוסר על גופים ציבוריים למסור מידע, אלא ע"פ חוק או לפי הסכמה של הנפגע הפוטנציאלי.
סעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות מגדיר "מידע" בצורה רחבה, ולרבות כנתונים על אישיותו של אדם, והפסיקה קבעה כי גם שמו של אדם הינו עניין פרטי.
עיריית ירושלים, הנתבעת, לא הצליחה להפנות לשום מקור חוקי אשר מראה כי העירייה מחוייבת לשלוח התראות כאלו דווקא באופן זה, שכן אין צורך בכיתוב בחיצוני, וניתן להסתפק בהתראה שמופיעה רק בפני מי שטרח לפתוח את המעטפה.
דווקא קיימת חקיקה המראה בדיוק ההיפך, כי העירייה מחוייבת בהגנה על פרטיותם של נמעני מכתביה. ראה למשל תקנה 3ג לתקנות המיסים (גביה) הקובעת כי העירייה תשתמש אך ורק במעטפות סגורות.
אם כן, פרשנות סבירה של החוק, גם לדעתו של משרד עורכי דין חוק הגנת הפרטיות עודד פרץ, הינה שהמחוקק אסר על כיתוב חיצוני על המעטפה, אשר מגלה אודות תוכן המכתב הספון בתוך המעטפה.
כלומר, העירייה לא כתבה את כל מכתבה בתוך המעטפה הסגורה, אלא כתבה חלק ממכתבה וזאת על גבי המעטפה, על חלקה החיצוני, כאילו עסקינן בחלק מכתב שכלל לא הושם בתוך מעטפה והגלוי לפיכך לעיני כל.
המידע שנחשף נוגע לצינעת חיים, לא פחות, ולנפגע היתה ציפייה סבירה שלא ייחשף.
האם חלה הגנה כלשהי? אמנם הפרסום הינו אמת, אך אין עניין ציבורי בפרסומו, דבר השומט את הקרקע להגנת "אמת דברתי".
העירייה לא הוכיחה כי כיתוב חיצוני ומודגש זה יש בו כדי להראות כי הוא גורם לציבור לשלם קנסות. אדם המקבל בחתימתו מכתב בדואר רשום, שומה עליו שיקרא את תוכנו, ואין צורך בכיתובים מודגשים על חלקה החיצוני של המעטפה, ואילו לא רק מיותרים, אלא גם בלתי חוקיים המהווים הפרה של חוק הגנת הפרטיות,התשמ"א-1981.
נכשל גם ניסיונה של העירייה להראות כי עיריות אחרות גם כן שולחות מכתבים במתכונת דומה, וכי זו פרקטיקה מקובלת.
אמנם נקבע כי העירייה פעלה בתום לב, ללא כוונה לפגוע, אך הגנת תום הלב מצריכה בצידה הכנה מהותית מוכרת ע"פ החוק, וכזו כאמור לא עמדה לעירייה.
משרד עו"ד פגיעה בפרטיות עוסק בקביעות בתביעות אזרחיות בגין פגיעה בפרטיות.
כן עוסק עורך דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ בקובלנות פליליות ביחס לפגיעה בפרטיות.
אין באמור לעיל משום יעוץ משפטי מחייב מטעם עורך דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ ושות'.
כל הזכויות שמורות עורך דין לשון הרע עודד פרץ.
|
