הפסיקה בלשון הרע הכירה בכך כי בניגוד לשנים עברו בהם הדגים של היום נעטפו בעיתונים של אתמול, הרי שכיום גוגל מביאה לכך שכל פירסום של הוצאת דיבה ולשון הרע עלול להיוותר ברשת לדיראון עולם.
גוגל הפכה למלצת חוצת גבולות. איזה דין חל עליה? האם גוגל כפופה לדיני הוצאת הדיבה ולשון הרע?
עורך דין דיבה עודד פרץ עוסק בקביעות בדיני דיבה ולשון הרע. עורך דין לשון הרע עודד פרץ עוסק בהגשת קובלנות פליליות בלשון הרע ודיבה, אשר עשויות להסתיים בשנת מאסר, שכן פרסום לשון הרע בזדון עולה כדי עבירה פלילית! האם גוגל אחראית בגין דיבה ולשון הרע, בשל כך שהלינקים שלה מובילים לאתרי אינטרנט בהם מפורסמת דיבה ולשון הרע?
בפסק הדין ת.א. 12773/08 לביב יגאל נגד גוגל ישראל, נפסק כי מנוע החיפוש גוגל אינו אחראי לפרסום דיבה ולשון הרע שפורסמה במאמר שעלה בתוצאות החיפוש. בית המשפט העדיף את חופש הביטוי, וקבע שאין על גוגל חובה לבדוק את תוכנו של כל אתר. אחריות, אם כבר, הינה רק כאשר הנפגע בגין הוצאת דיבה ולשון הרע מבקש ממנהל האתר את הסרתו של התוכן הפוגעני, והאתר לא מסירו. עורך דין לשון הרע עודד פרץ מסכים עם האמור.
פסק הדין 5844/07 וינטרוב נגד גלובס פבלישר קבע כי טוקבקים בחדשות לא מטילים אחריות על מנהלי האתר, כאשר האתר נוקט במדיניות של הסרת הודעות שיש בהן הוצאת דיבה ולשון הרע, כאשר נדרש לעשות כן. על הנפגע מלשון הרע ודיבה לבקש את פרטי הגולש האנונימי יחד עם בקשתו להסרת הטוקבק. בית המשפט קבע כי בדיקות מדגמיות של האתר לגבי התכן הינן מספקות, סבירות, ופוטרות את האתר מאחריות. נפסק כי האתר מחויב לחשוף את פרטי מפרסם הדיבה ולשון הרע האנונימי.
בתיק בש"א 17590/02 פסק דין צוקרמן יואב, עסק בית המשפט בנושא של פרסום לשון הרע והוצאת דיבה ברשת האינטרנט. בית המשפט ישקול את אמינות אתר האינטרנט, על מנת להחליט איזה משקל ראייתי יש ליתן לדפי אינטרנט בתביעות דיבה ולשון הרע. אתרי אינטרנט של רשויות המדינה, אוניברסיטאות, חברות גדולות וכולי, הוכרו בפסיקת בתי המשפט כאתרים אמינים על פניהם. כך למשל, אנו מבצעים פעולות בנקאיות באתרי הבנקים השונים, וגם רוכשים מוצרים ברשת. אפילו מערכת בתי המשפט עושה שימוש באינטרנט. עורך דין לשון הרע עודד פרץ סבור שדיני לשון הרע וחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 חלים גם באינטרנט, וקיימת פסיקה ברורה בנושא.
בית המשפט קבע כי במקרים אלו, הסיכוי כי המידע באתר שובש ע"י התערבות חיצונית איננו סביר. בית המשפט הכיר בתמלילי אתרים אילו כ"רשומה מוסדית" כמשמעותה בפקודת הראיות, קרי כזו אשר קבילה כראייה בבית המשפט להוכחת תוכנה, לרבות בתביעות דיבה והוצאת לשון הרע.
רשומה מוסדית הינה פעולה שעושה מוסד במהלך עסקיו הרגילים, ומכאן חזקת אמינותה וקבילותה כראייה לכאורה בתביעות דיבה ולשון הרע, כסייג לכלל לפיו עדות שמיעה איננה קבילה, שכן לא נקלטה מחושיו של אומרה, אלא מחושיו של אדם אחר, שאינו מעיד בפני בית המשפט, אינו נתון לסנקציה הפלילית של עדות שקר, ולא ניתן לחקרו בחקירה נגדית.
האם גוגל אחראית בגין דיבה ולשון הרע?
פסק הדין 64981/04 בורוכוב נגד נוימן, מאת השופטת מארק הורנצ'יק, קבע כי מהימנותו של דוא"ל לעתים עולה על מהימנותם של מסמכים חתומים רגילים, שכן מיילים נוקבים בזמן שליחתם, יש להם כתובת ייחודית, סיסמה, כתובת דומיין מאובטחת ועוד. כל אילו מהווים שיקולים רבי ערך מבחינת משקלה של ראיה. השעה הנקובה במייל מעידה על הקרבה הכרונולוגית לפרסום הדיבה ולשון הרע. בית המשפט קובע כי נטל ההוכחה הינו על הצד שטוען כי המייל הינו מזויף או מפוברק, שכן קיימת חזקה לפיה המייל הינו אמין. עורך דין לשון הרע עודד פרץ מסכים עם קביעה זו.
בתיק 8136/05 אריה רוזן בבית משפט שלום חיפה הנתבע הכחיש כי הוא כתב את המיילים בהם פורסמה דיבה ולשון הרע. הנתבע הסתפק בהכחשה כללית, ולא הסביר מדוע שמו וכתובת המייל שלו מופיעים על גבי המייל, וכיצד נעשה שימוש בסיסמתו. בנוסף, הנתבע חזר בעדותו על דעתו אותה הביע במייל ויש בכך משום חיזוק שהוא אכן כותב המייל. נפסק פיצוי ע"ס 30 אלף ש"ח. עורך דין לשון הרע עודד פרץ סבור שהפיצוי שנפסק הינו נמוך מדי.
פסק הדין בר"ע 850/06 רמי מור עסק בתנאים לחשיפת פרטי הזיהוי של גולשים אנונימיים באינטרנט. חשיפת פרטי הגולש מתבטאים בחשיפת כתובת ה-IP של מחשבו, המשמשת כמעין "תעודת זהות" של המחשב, וכך מובילה אל המשתמש עצמו. בפסק דין רמי מור סורבה בקשה לחשיפת פרטיו של גולש אנונימי. עו"ד לשון הרע עודד פרץ אינו מסכים עם ההחלטה.
פסק דין רמי מור: בקשה שיפוטית לחשיפת פרטי IP משמעה פנייה לבית המשפט, תוך צירוף הגורם שפרסם לכאורה דיבה ולשון הרע, ותוך צירופה של ספקית האינטרנט ושל הנהלת אתר האינטרנט. הבקשה היא בקשה מסוג "צו עשה", בה הגורמים הנ"ל מצווים בצו שיפוטי לחשוף את הפרטים הנ"ל, על מנת לאפשר את בירור האמת בתביעת הוצאת דיבה ולשון הרע. בית המשפט העליון, בפסק הדין רמי מור, באמצעות השופט ריבלין, קבע כי בישראל אין מסגרת דיונית לחשיפת פרטי גולש אנונימי. עורך דין לשון הרע עודד פרץ סבור, עם כל הכבוד, כי החלטה זו הינה שגויה, וסבור שטוב עושים בתי המשפט שמוצאים פתרונים בדין הקיים, שכן חופש הביטוי אינו חופש השיסוי. עורך דין לשון הרע עודד פרץ סבור שפסק דין רמי מור מחייב את הכנסת לחקיקה ע"פ ניתן יהיה לחשוף פרטיו של גולש אנונימי באינטרנט, ולא יכול להיות שהאינטרנט יהיה חשוף לפרסומי דיבה ולשון הרע באופן פתוח ומופקר.
השופטת יהודית שבח בבש"א 127120/02 נירית ירון נגד וואלה, קבעה כי אסור שהאינטרנט יהיה פרוץ, וכי אדם המפרסם דיבה ולשון הרע חייב להיות אחראי למעשיו. עו"ד לשון הרע עודד פרץ תומך בגישה זו ומחזק אותה. בבש"א 1752/06 רמי מור נגד בזק בינלאומי, קובעת השופטת בית נר כי חשש לכאורי שפרסום הדיבה ולשון הרע נעשה בזדון, מצדיק את הסרת האנונימיות.
בר"ע 213/09, בית משפט מחוזי נצרת, ישראל מושקוביץ נגד וואלה - נדחתה הבקשה לחשיפת האנונימיות, ואולם רק מפאת כך שפרסום הדיבה ולשון הרע נעשה באופן עילג, בלתי ברור, חד פעמי, הקורא הסביר בוודאי לא הבין ו/או התעלם, והפגיעה לפיכך אינה גדולה. גם בתיק 22992-09-09 מכון התקנים נגד פלוני הבקשה נדחתה. גם כאן היה מדובר בפרסום בודד של הוצאת דיבה ולשון הרע, לזמן קצר, והפרסום הוסר לאחר דרישה.
בתיק 176992/09 אתי אברמוב נגד נטויז'ן נתקבלה בש"א 224124/09 לצו עשה ע"י השופטת אביגיל כהן. נקבע כי אכן אין חקיקה מתאימה ולכן לשופט יש שיקול דעת. נקבע כי נתקיימו התנאים הדרושים בפרשת רמי מור. נטויז'ן חויבה בהוצאות הבקשה ע"ס 2,500 ש"ח.
ת"א 4815-02-09 - אנונימיות אינה מחסה לפרסום דיבה ולשון הרע. ספק שהסיר הפרסום ע"פ דרישה - אינו אחראי לו. עורך דין דיבה עודד פרץ תומך בגישה זו של מדיניות "ההודעה והסרה". עורך דין לשון הרע עודד פרץ סבור שלא ניתן לצפות ממנהל אתר לקרוא כל טוקבק בזמן אמת. דגימה מדגמית ומדיניות ההודעה והסרה הינן מספקות.
בש"א 2403/09 אייל אריאל נגד גוגל. גוגל חויבה לגלות את פרטיו של המשתמש בדוא"ל. השופט עודד שחם קבע כי ערך גילוי האמת גובר על כל טענת אנונימיות. אוזכרה החלטת השופטת פלפל בה"פ 250/08 ברוקרטוב בע"מ נגד גוגל, גם שם נחשפה האנונימיות. עורך דין לשון הרע עודד פרץ מסכים.
עורך דין לשון הרע עודד פרץ מדגיש כי הפסיקה הכירה היטב כי דיני הוצאת הדיבה ולשון הרע חלים גם על פרסומי דיבה ולשון הרע באינטרנט, במיילים, בפייסבוק, באתרי אינטרנט ועוד. נפסק כי בית המשפט יתערב כאשר נעשה שימוש לרעה באנונימיות באינטרנט, וישנם מקרים בהם חופש הביטוי והציפייה לסודיות ואנונימיות, יפנו דרך לאינטרס של הנפגע ביחס לשמו הטוב, ולחשיפת האמת. ואולם, הפסיקה איננה הומוגנית ואחידה לגמרי. ישנם שופטים שדורשים יותר וישנם שדורשים פחות. יצוין כי הנושא חדש יחסית, טרם הוסדר בחקיקה של הכנסת, ולפיכך כל שופט מביא מעט משיקול דעתו.
קיימות שתי הצעות חוק הבאות להסדיר את הנושא:
ישנם שופטים שיבחנו את סיכויי העילה בטרם יאפשרו את חשיפת פרטיו של הגולש האנונימי. ישנם שיתעקשו כי המעשה חייב לעלות כדי עבירה פלילית לכאורה, וכי חייב להיות מלווה אליו זדון או כוונה לפגוע. אחרים ידרשו פרסום רב ושיטתי, אינטרס ציבורי כלשהו, פנייה מוקדמת לפוגע ו/או לאתר האינטרנט על מנת שיחשוף את הגולש ו/או יסיר את התמליל המהווה לכאורה הוצאת דיבה ולשון הרע.
עורך דין לשון הרע עודד פרץ מפנה את תשומת הלב לפסק הדין רמי מור שהוא פסק הדין המוביל לגבי חשיפת פרטים של גולש אונימי באינטרנט. עורך דין לשון הרע עודד פרץ סבור כי שגה בית המשפט העליון בפסק הדין רמי מור כאשר קבע כי מתן צו לחשיפת פרטיו של גולש אנונימי הינו סעד בעייתי.
עורך דין לשון הרע עודד פרץ סבור כי הזמנים המשתנים מחייבים את המחוקק ואת בתי המשפט למצוא פתרונות חקיקתיים לחשיפת כתובת ה-IP של גולש אנונימי. פסק דין רמי מור לא יוכל לעמוד בעינו לאורך זמן רב. פסק דין רמי מור חייב להתבטל או להיות מסויג באופן משמעותי.
ואכן, ההלכה האחרונה החלה לסייג את פסק הדין רמי מור.
בפסק הדין תא"מ 14089-08-09 אבירם אוהד פאי נגד שלומי פנחס וואלה תקשורת קבעה כב' השופטת ריבה שרון כי ניתן לבקש מבית המשפט לחשוף את כתובת ה-IP של גולש אשר זהותו ידועה, ושהוא הנחשד בביצוע פרסום הוצאת דיבה ולשון הרע, וכאשר כתב התביעה בלשון הרע כבר הוגש. עורך דין לשון הרע עודד פרץ מברך על החלטה זו.
בפסק הדין אוהד אבירם פאי נאמר כי המקרה דנן נבדל ממקרה רמי מור, ולכן בניגוד לפסק דין רמי מור כאן ניתן להורות על חשיפת פרטי גולש האינטרנט.
מה שמבוקש כאן אינו חשיפת פרטיו של גולש אנונימי, אלא השוואת פרטי המייל של החשוד בהוצאת דיבה ולשון הרע, עם פרטי המייל ממנו נשלחו פרסומי הדיבה ולשון הרע, על מנת להשוות ולראות האם הם תואמים.
ככל שימצא כי אין זהות, ממילא לא ייחשפו פרטיו של הגולש האנונימי, והוא יוותר אנונימי. עורך דין לשון הרע עודד פרץ מציין כי ההבדל הנ"ל עושה את כל ההבדל, וממש שמח על פסק הדין אבירם אוהד פאי נגד שלומי פנחס.
יתירה מכך, רמי מור לא הגיש תביעה, אלא רק בקשה מיקדמית לחשיפת פרטי גולש אנונימי. לעומתו, אוהד אבירם פאי כן הגיש תביעה, בה זיהה את החשוד בעיקרי מבחינתו בפרסום הדיבה ולשון הרע, הריהו שלומי פנחס, ורק אז ביקש להשוות את פרטי המייל. כלומר, אוהד אבירם פאי לא הסתמך על הליך עתידי, והגיש את בקשתו כהליך ביניים בתוך הליך קיים, תלוי ועומד.
בענין פסק הדין אוהד פאי למשיב ניתנת אפשרות להתנגד לחשיפת פרטי המייל, ואילו בנסיבות פסק דין רמי מור, כאשר הגולש הינו אנונימי לחלוטין, וטרם הוגשה נגדו תביעה, אין בידו, מטבע הדברים, להתנגד לבקשה לחשיפת פרטי גולש אינטרנט בחשד להוצאת דיבה ולשון הרע.
האם ניתן לבקש סעד של התנצלות בתביעות דיבה ולשון הרע?
עורך דין לשון הרע עודד פרץ מדגיש כי פסיקת בתי המשפט בעבר הייתה די לא ברורה. מחד, חוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965 מאפשר לבמ"ש להורות על מתן סעד של פרסום "תיקון והכחשה", ואינו נוקב מפורשות בסעד ההתנצלות. מאידך, התנצלות יכולה להוות פקטור בהקטנת סכום הפיצוי בתביעות דיבה ולשון הרע. בתאריך 6 בפברואר 2011 נפסק ע"י בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק ת"א 32235-03-10 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים נגד עיתון "ישראל היום", כי לבית המשפט אין סמכות לחייב את הנתבע להתנצל. בית המשפט קבע כי אין טעם לחייב נתבע לעשות שקר בנפשו ולהביע "התנצלות" צבועה ושיקרית. עורך דין דיבה עודד פרץ מסכים עם החידוש ההילכתי הנ"ל.
האם בתביעות דיבה ולשון הרע ניתן להביא ראיות אודות שמו הרע כביכול של התובע ?
סעיף 22 לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965 קובע ככלל כי ראיות כאלו הינן אסורות ובלתי קבילות בתיקי לשון הרע ודיבה אלא אם כן הן רלבנטיות או כאשר התובע מעיד על שמו הטוב, ואז בעצם מזמין על עצמו עיסוק בשמו הרע, כביכול. בנוסף, ראיות אודות שם רע הינן קבילות ע"פ סעיף 22 לחוק לשון הרע כאשר כבר ניתנה החלטה מהותית כי אכן פורסמה לשון הרע, ורק לצורך טענתו של נתבע כי יש להפחית את הפיצוי בגין פרסום לשון הרע בשל שמו הרע של התובע. כלומר, ה"שם הרע" הינו רלבנטי רק לשאלת גובה הפיצוי, ולא לגבי שאלת החבות המהותית. לכן, מדגיש עו"ד לשון הרע עודד פרץ, פרקטיקה מקובלת בתביעות דיבה ולשון הרע הינה לבקש מבית המשפט לפצל את הדיון בבקשה לפיצול הדיון, כך ששאלת החבות תוכרע קודם, ורק ככל שתוכרע באופן חיובי, רק אז יותר לנתבע להביא ראיות העוסקות ב"שם הרע", לצורך הפחתת הפיצוי שעתיד התובע לקבל בתביעת הדיבה ולשון הרע. פסק דין רע"א 2347/02 נמרודי נגד רשות השידור. רע"א 3576/94 השיקמה הוצאה לאור בע"מ נגד משה רום. עורך דין לשון הרע עודד פרץ סבור כי ראיות אודות שם רע צריכות להיות קבילות רק לצורך שאלת הפיצויים, ולא לצורך קביעת האחריות המהותית.
האם חוק איסור לשון הרע התשכ"ה 1965 מקים אחריות בפלילים? האם ניתן להתלונן במשטרה בגין פרסום לשון הרע ודיבה?
סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע קובע כי פרסום דיבה ולשון הרע בכוונה לפגוע לשני אנשים זולת הנפגע דינו מאסר שנה אחת. בפועל, משטרת ישראל לרב לא תעסוק בנושא ולא תגיש כתב אישום פלילי בגין פרסום דיבה ולשון הרע. על כן, שמר המחוקק את האופציה לכל נפגע דיבה ולשון הרע להגיש מה שמכונה קובלנה פלילית פרטית בלשון הרע. סעיף 8 לחוק איסור לשון הרע קובע כי כל נפגע יכול להגיש קובלנה פלילית בלשון הרע, ובלבד שמתקיימים תנאי סעיף 6 לחוק לשון הרע. ככלל, רק למדינה שמורה הזכות לנקוט בהליכים פליליים. הקובלנה הפלילית בלשון הרע הינה הסייג, החריג. משרד עורכי דין עודד פרץ ושות' מתמחה בהגשת קובלנות פליליות בלשון הרע ודיבה. הגשת קובלנה פלילית בלשון הרע מצריכה את הוכחת העבירה בנטל ההוכחה הדרוש בפלילים, קרי מעל ספק סביר. הרציונל הינו שכאשר מופצת דיבה ולשון הרע בכוונה לפגוע, אזי ישנו צורך ציבורי להפוך את הנושא לפלילי, מעבר להיבט האזרחי. משרד עורכי דין לשון הרע עודד פרץ ושות' ממליץ להגיש קובלנה פלילית פרטית בלשון הרע רק במקרים נדירים, ותמיד בליווי עורך דין דיבה עודד פרץ המתמחה בקובלנות פליליות בלשון הרע ודיבה.
האם הטלת עיקולים יכולה לעלות כדי הוצאת דיבה ולשון הרע?
בפסק הדין ת"א 9356-04-09 סלפיתי ואח' נגד עיריית נצרת נפסק פיצוי. בפסק דין נוסף בנושא לשון הרע ודיבה נפסקו פיצויים בגין פרסומם של מכתבים משתלחים לגורמי חינוך שונים, בתפוצה בלתי סבירה, תוך כלילת האשמות בשחיתות- תיק ת.א. 20135/99 לנדסמן נגד גיפס. עו"ד דיבה עודד פרץ מסכים עם הלכת אילו.
בפסק הדין רע"א 1104/07 עו"ד פואד חיר נגד עו"ד עודד גיל בבית המשפט העליון נפסק כי פרסומים אשר נעשו במסגרת ההליך המשפטי, גם אם הם עולים כדי הוצאת דיבה ולשון הרע, הינם מוגנים מכח סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965. עסקינן בפרסומי דיבה ולשון הרע אשר הינם בעצם מותרים, במרכאות. בית המשפט העליון הדגיש את הצורך בחופש הביטוי בהליך המשפטי, בהגנה על הצצדדים, העדים, עורכי הדין. יצוין כי לשופטים גם כן קיים חיסיון מוחלט מפני תביעות דיבה ולשון הרע ביחס לדברים שאמרו במסגרת תפקידם השיפוטי. ראה פסק דין דנ"א 6077/02 חטר-ישי נגד ארבל, ע"א 211/82 נאנס נגד פלורו. בפסק הדין על"ע 736/04 נפסק כי זירת בית המשפט הינה זירת ויכוח וכי יש להעדיף שם את חופש הביטוי על פני הזכות לשם טוב. השאלה נותרה האם גם פרסומים מרושעים וגסים צריכים להיות מוגנים מפני תביעות בלשון הרע ודיבה. יש לזכור כי הזכות לשם טוב היא זכות חוקתית, ואולם גם חופש הביטוי הינו זכות חוקתית. יש לאזן בין אילו בכל מקרה ומקרה, ובדיוק את זאת מנסה לעשות חוק איסור לשון הרע.
עורך דין לשון הרע עודד פרץ סבור כי פסק הדין פואד חיר נגד עודד גיל הלך רחוק מדי, ואין מקום להגנה רחבה כ"כ מתביעות דיבה ולשון הרע. עו"ד לשון הרע עודד פרץ סבור שהמחוקק צריך להתערב גם כאן, כמו שצריך להתערב לגבי חשיפת פרטי ה IP של גולש אנונימי באינטרנט.
האם תלונות במשטרה או ללשכת עורכי הדין חסינות מפני תביעות דיבה ולשון הרע ? עו"ד דיבה עודד פרץ משיב - לא ! על התלונה להיות לרשות מוסמכת, להיות תמת לב ו/או סבירה, שלא כן עלולה לקום חבות בלשון הרע ודיבה. זאת ועוד, התלונה חייבת להיות לרשות מוסמכת לטפל בתלונה. כל פרסום נוסף, אפילו של דבר הגשת התלונה, עלול לעלות כדי הוצאת דיבה ולשון הרע. יצוין כי אין כל חובה בהגשת תלונות, אלא במקרים מוגדרים.
בפסק דין עו"ד עודד ישראלי נגד יונתן יסעור הנתבע כינה עו"ד בתואר שקרן שמטעה את לקוחותיו. נפסק כי עסקינן בהוצאת דיבה ולשון הרע, שכן עסקינן באמירה מבזה שאף עלולה לפגוע במשלח ידו של עורך דין.
בפסק הדין הוצאת מודיעין נגד חתוקה נפסק כי פרסום אמת חייב לא לכלול דרמטיזציה מיותרת ופרטים מוגזמים ובלתי מדוייקים, אחרת יעלה כדי הוצאת לשון הרע ודיבה. כאשר מפרסם הדיבה ולשון הרע הינו איש המצטייר כאחד שיודע, הרי שהדברים חמורים יותר, ובית המשפט יטה להגדיל את הפיצוי בגין פרסום הדיבה ולשון הרע. עורך דין לשון הרע עודד פרץ מסכים.
בפסק הדין נוף נגד אבנרי נפסק כי כאשר הנפגע מלשון הרע או דיבה הינו איש ציבור או עורך דין, אזי זה פקטור להגברת סך הפיצוי.
בפסק הדין עו"ד טל בננסון נגד עמנואל פלד הפרסום הדיבתי בוצע לא בתוך אולם בית המשפט אלא במסדרון הומה אדם. עורך הדין כונה "נפל". ההרכב בראשות השופטת הילה גרסטל קבע כי הדברים מהווים דיבה ולשון הרע. לעיתים גם קללות סתם יכולות לעלות כדי הוצאת דיבה ולשון הרע. פסק דין דיאב נגד דיאב. יצוין כי בד"כ בית המשפט לא ישמע עדים אודות המשמעות של הפרסום, ובית המשפט הוא שיקבע האם הפרסום מהווה לשון הרע ודיבה. פסק דין רבקה מיכאלי נגד בלה אלמוג.
בתיק בן ציון מורדוב נגד ידיעות אחרונות נאמר כי חופש הביטוי אינו חופש השיסוי. עורך דין לשון הרע עודד פרץ מסכים כמובן.
בפסק הדין עו"ד רזיאל גסלר נגד עיריית ירושלים נפסק כי הטלת עיקול עולה כדי הוצאת דיבה ולשון הרע, שכן היא מציגה את הנפגע כמי שלא שילם את חובותיו, ובכך משפילה אותו ומבזה אותו. עיריית ירושלים חויבה לפצות בגין כך שהתרשלה בהטלת העיקול, ובכך הוציאה דיבה ולשון הרע. עורך דין לשון הרע עודד פרץ מדגיש כי הטלת עיקולים רבים באופן בלתי סביר או ללא עילה או בזדון, עולים כדי הוצאת דיבה ולשון הרע.
ע"פ חוק איסור לשון הרע, כאשר פרסום לשון הרע נעשה בכתב, אין כל דרישה שהפרסום הדיבתי יגיע בפועל לאדם כלשהו, ומספיק לתובע להוכיח כי הפרסום המהווה לשון הרע עשוי היה להגיע למשהו. על מנת שתקום האפשרות להגשת קובלנה פלילית בלשון הרע צריך שפרסום לשון הרע יגיע לפחות לשני אנשים זולת הנפגע.
בפסק הדין עורך דין פז שירלי נגד צמח איתן, לקוחה של עורכת הדין פרסם כרוזים העולים כדי לשון הרע ודיבה. הנתבע הדביק את פרסומי הדיבה לשמשות מכוניות בחניון בית המשפט. בית המשפט הדגיש שוב את החשיבות של שם טוב, במיוחד לעורך דין. בית המשפט החליט כי הלקוח לא תיאר באופן נכון את העוול, לשיטתו, אשר גרמה לו עורכת הדין, כי הפרסום היה מוגזם ולפיכך כזה דיבתי ומוציא לשון הרע. יתירה מכך, הפסיקה הכירה בכך שכאשר עסקינן בעורך דין מהסקטור הפרטי, הרי שאין עניין לציבור לדעת כי עורך דין פלוני כשל בתיק כזה או אחר, ופרסום שכזה יהווה לשון הרע ודיבה. עו"ד לשון הרע עודד פרץ מסכים. פסק דין פישמן נגד בר-און. יתירה מכך, הפסיקה בלשון הרע הכירה היטב כי כאשר העניין הציבורי יכול להיות מושג מבלי לנקוב בשמות, הרי שיש ללכת בדרך זו, שלא כן עלולה לקום חבות ע"פ חוק איסור לשון הרע. משרד עורכי דין לשון הרע עודד פרץ ושות' מייצג בתביעות לשון הרע ודיבה מסוג זה.
האם בחוק איסור לשון הרע קיימת הגנת קינטור או "הגנה עצמית" ?
ככלל, בתי המשפט בתביעות דיבה ולשון הרע קבעו כי התרופה לפרסום לשון הרע אינו פרסום של דיבה נגדית. חוק לשון הרע מאפשר פירסום המכחיש או מגנה לשון הרע קודמת, אך לא מתיר פרסום של דיבה ולשון הרע בכל מקרה, אפילו לא כאשר היה פרסום דיבתי קודם. עורך דין לשון הרע עודד פרץ טוען כי אין לאפשר פרסום לשון הרע נגדית כהגנה.
בפסק הדין אבנר אבסקר נגד מנחם צ'צ'קס דובר בפרסום לשון הרע ע"י מוהל שהגיע לטקס ברית מילה. ההורים סברו שהמוהל איחר להגיע, ולפיכך סירבו לשלם לו את מלוא שכרו בגין שירותיו. המוהל התרגז וכינה את האב שוטר קמצן, תינוק מפגר ואמר לו, בנוכחות אורחיו, "תחזור להודו לשם אתה שייך". בית המשפט פסק גי גידופים גזעניים אילו עולים כדי הוצאת דיבה ולשון הרע. ע"פ הלכת דיאב נגד דיאב אפשר וגידופים יהוו לשון הרע. בפסק דין אבנר אבסקר נגד מנחם צ'צ'קס גם נפסק כי חוק לשון הרע אינו כולל הגנה מסוג קינטור. עו"ד לשון הרע עודד פרץ מסכים.
בפסק הדין עורך דין אילן בומבך נגד עו"ד אמיר פישביין דובר בתיק לשון הרע בין שני עורכי דין. במקרה זה פרסומי הדיבה ולשון הרע נעשו במסגרת הליכי בחירות ללשכת עורכי הדין.תובע בלשון הרע רשאי להוכיח את נזקי הממון הממשיים שנגרמו לו, ואם לא עשה כן, רשאי להסתמך רק על הפיצוי הסטטוטורי ללא הוכחת נזק, הנקוב בחוק איסור לשון הרע. כלומר, חוק איסור לשון הרע מניח מראש כי נפגע לשון הרע אכן ספג נזקים לשמו, ולא מחייבו להוכיחם, כל עוד הוא מסתמך על הפיצוי הסטטוטורי. נפסקו פיצויים ע"ס 150 אלף ש"ח. משרד עורכי דין לשון הרע עודד פרץ מתמחה בתביעות לשון הרע הכוללות גם פיצוי סטטוטורי וגם נזקי ממון בתביעות לשון הרע והוצאת דיבה.
גם בפסק הדין יעל גרמן נגד דני פלטי נפסקו פיצויים בגין דיבה ולשון הרע שפורסמה במסגרת מערכת בחירות. כנ"ל בפסק הדין עמירם מילר נגד שמואל כהן.
בפסק הדין רע"א 4447/07 רמי מור נפסק כי מתן צו שיפוטי לחשיפת פרטיו של גולש אינטרנט אנונימי שפרסם ברשת דברי דיבה ולשון הרע הינו דבר בעייתי. עורך דין לשון הרע עודד פרץ סבור כי המחוקק חייב להתייחס לנושא זה באופן ספציפי וממוקד.
בפסק הדין בוריס אסקין נגד ויקטור נריז'יני הוגשה תביעת דיבה בגין דברים שנאמרו במהלך חקירה נגדית בבית המשפט. הנתבע ביקש לדחות את התביעה על הסף, הפנה לפסק הדין רע"א 1104/07 עו"ד פואד חיר נגד עודד גיל לפיו עסקינן בפרסום מוגן ע"פ סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965. בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף נתקבלה. עורך דין דיבה עודד פרץ אמנם מסכים עם התוצאה בפסק הדין פואד חיר, אך חושב שפסק הדין פואד חיר נגד עודד גיל נותן הגנה רחבה מדי לחופש הביטוי, על חשבון הזכות לשם טוב.
בפסק הדין שיגריס טובי נגד אילן חדאד הנתבע פרסם באינטרנט כי התובע הורשע בפלילים. הדברים מהווים דיבה ולשון הרע. בפסק הדין יוסף כדורי נגד זמן הבירה פורסם כי יוסף כדורי הפך לאישיות בלתי רצויה בביתו של הרב עובדיה יוסף, וכי נדרשה התערבות משטרתית בכדי לפנותו מבית הרב. נפסק כי יוטב לנתבע שיודע שהפרסום שלו שיקרי, למשוך אותו חזרה או להתנצל, שכן אם ידבוק בו בעיקשות, יוגדל סך הפיצוי שייפסק כנגדו בגין הוצאת דיבה ולשון הרע. עורך דין דיבה עודד פרץ מסכים. נפסק פיצוי על סך 75,000 שקלים בגין הוצאת דיבה.
פסק הדין רע"א 4740/00 לימור אמר קובע כי בפסיקת פיצויים בלשון הרע ודיבה יש לתקן את שמו של הנפגע, ולהתחשב בכל השיקולים, לרבות היקף הפרסום, תוכנו, עוצמת הפגיעה. בפסק דין שרה גולדברג נגד זהבה עזרא נפסק פיצוי בגין לשון הרע בגין העלבת מורה.
בפסק הדין דוד וינטרוב נגד גלובס פבלישר נקבע שכאשר מנהל אתר אינטרנט מסיר טוקבק דיבתי ע"פ דרישה, אזי איננו אחראי בלשון הרע. זוהי מדיניות ההודעה והסרה. בפסק הדין בורוכוב נגד אלישע נפסק כי חוק איסור לשון הרע חל גם על פרסומי דיבה ברשת האינטרנט. כנ"ל גם בפסק דין רמי מור. כך גם בקובלנה פלילית ויסמן נגד גולן. בפסק הדין בושמיץ משה נפסק כי אתר אינטרנט אינו עולה להגדרת עיתון בחוק לשון הרע. נפסק כי זה בלתי סביר לדרוש ממנהל אתר אינטרנט לפקח על כל המידעים הנכנסים, ולכן מדיניות ההודעה והסרה הינה בבחינת האיזון הנכון בין חופש הביטוי לזכות לשם טוב.
בפסק הדין פיני קבלו נגד שרון רביב פורסמה לשון הרע ודיבה כנגד ראש עיריית בית שאן לשעבר במהלך מסע בחירות. נפסקו פיצויים.
בפסק הדין שוורץ נגד קייזר נפסק כי חוק לשון הרע לא דורש כי הנפגע יושפל בפועל, אלא רק שהוא עלול היה להיות מושפל. כלומר, עוולת לשון הרע הינה עוולה התנהגותית, ולא תוצאתית. עורך דין דיבה עודד פרץ מסכים.
סעיף 19 לחוק איסור לשון הרע קובע כי התנצלות הינה נסיבה מקילה בגינה ניתן להפחית את סך הפיצוי.
בפסקי הדין גרבץ נגד אלישיב ועו"ד אילן אשד נגד יפה דריי נפסק כי יש הבדל בין פרסום בהליך שיפוטי לבין הגשת תלונה, וכי האחרון עלול לפתוח חבות בלשון הרע.
בפסק הדין שלמה גרבץ נגד יצחק אלישיב תביעת הדיבה לא הייתה מפורטת דיה ולכן בית המשפט איפשר את תיקון התביעה.
בפסק דין רע"א 4740/00 לימור אמר נ' אורנה יוסף נקבע כי כל השיקולים הרלבנטטים צריכים להנחות את בית המשפט בקביעת גובה הפיצוי בתביעה בגין לשון הרע והוצאת דיבה.
בפסק הדין ת.א. 2667/00 ששון מרון נגד גלובס נפסקו פיצויים על סך 350,000 שקלים בגין לשון הרע בגין כך שפורסם כי מנהל בנק בכיר הואשם באי סדרים כספיים.
בפסק דין ע"א 5452/04 עמירם מילר נגד שמואל כהן נפסקו פיצויים על סך 300,000 ש"ח בגין פרסום לשון הרע כנגד ראש עיריית כפר סבא.
בתיק משה שויצר נגד ידיעות נפסק פיצוי של 200,000 ש,ח בגין פרסום דיבה.
בתיק ע"א 6437/99 חגי סיטון נגד רשות השידור הופקה סדרה בדיונית המציגה עורך דין בשם סיטון באור שלילי בעולה כדי הוצאת דיבה ולשון הרע. נאמר כי על המפרסמים היה לבדוק האם קיים עורך דין בשם זה אשר הציבור יוכל לייחס את הדברים כלפיו. משהתרשלו המפרסמים, הם חייבים לפצות את עו"ד סיטון בגין הוצאת דיבה ולשון הרע.
בתיק 3144/99 אבנר אבסקר נ' מנחם צ'צ'קס מוהל כינה את הורי הולד בתואר המבזה "מפגר" ו"תינוק" וחויב בפיצויים בגין לשון הרע. עורך דין לשון הרע עודד פרץ מסכים.
סעיף 8 לחוק איסור לשון הרע קובע כי בגין הוצאת דיבה ניתן להגיש קובלנה פלילית לבית המשפט. עורך דין לשון הרע עודד פרץ מתמחה בתחום זה.
סעיף 9 לחוק לשון הרע מאפשר לבית המשפט לתת צו שיפוטי האוסר על הפצת עותקי פרסום המכיל דיבה ולשון הרע.
עורך דין לשון הרע עודד פרץ מבקש להדגיש כי לאור חשיבותו של חופש הביטוי, לבית המשפט אין סמכות לאסור פרסום מראש, והנפגע ייאלץ להגיש תביעת דיבה ולהיפרע נזקיו רק בדיעבד ולאחר מעשה, זולת אם הצליח להוכיח מראש כי לעומד לפרסם לשון הרע אודותיו אין ולא יכולה להיות כל הגנה לכאורית לפרסום לשון הרע אשר בכוונתו לבצע. זו משימה שכלל איננה קלה. כנ"ל אין לחייב כותב של ספר להציג את ספרו לצד שכנגד עוד בטרם פורסם, ועל מנת לבדוק אם הספר מכיל דברי דיבה והוצאת לשון הרע. בתי המשפט פסקו כי צנזורה מוקדמת שכזו אינה ראויה במשטר דמוקרטי, וכי זהו המחיר שיש לשאת על מנת לקיים משטר המאזן בין חופש ביטוי לזכות לשם טוב.
בתיק ת.א. 12773/08 לביב יגאל נגד גוגל נפסק כי מנוע החיפוש אינו אחראי בגין תביעות דיבה ולשון הרע. בפסק הדין 7830/00 בורוכוב נגד פורן נפסק כי אתר אינטרנט אינו "אמצעי תקשורת" כמשמעות הביטוי בחוק איסור לשון הרע התשכ"ה 1965. בפסק הדין רמי מור נאמר כי האפשרות לקבל מבית המשפט צו לחשיפת פרטיו של גולש אנונימי באינטרנט שפרסם לשון הרע הינו דבר די בעייתי. עורך דין לשון הרע עודד פרץ סבור כי המחוקק חייב להסדיר את הנושא ללא כל דיחוי.
בתאריך 17 באוגוסט 2011 ניתן ע"י כבוד השופט חגי ברנר מבית משפט השלום בתל אביב פסק דין בתיק א 36429/06 בני לייזר, אורלי לייזר נגד עיתון מעריב, אמנון דנקנר.
עסקינן בתביעה בגין הוצאת לשון הרע ודיבה בגין פרסומים ביחס לאירוע הטביעה המצער שהתרחש בשנת 2005 בבריכת השחיה בישוב פרדסיה, שם תבע הנער נתנאל ז"ל, שהיה תחת השגחתו של התובע.
תביעת הדיבה הוגשה בשל כך שעיתון מעריב פירסם כתבה ובה כתב כי המנוח נעלם למספר שעות, ללא השגחה, ולאחר שהתלונן בפני דודו, התובע, כי אינו חש בטוב.
בית המשפט קבע כי שני הנתונים הללו הינם נתונים בלתי נכונים עובדתית, שכן המנוח לא התלונן על תחושה רעה, ולא נעלם למספר שעות.
נפסק כי יש בפרסומים משום לשון הרע והוצאת דיבה. עו"ד לשון הרע עודד פרץ מסכים עם פסק דין זה בלשון הרע.
עיתון מעריב טען כי לתובע לא נגרם כל נזק כיוון ששמו כלל לא נזכר בכתבה. בית המשפט דחה את מרביתה של טענה זו וטען כי הישוב פרדסיה הינו ישוב קטן, ורב תושבי המקום ידעו למי הכתבה מתייחסת.
התובע העיד אנשים שהצהירו כי בישוב ידעו היטב במי מדובר, למי יוחסה רשלנות ואשמה במות המנוח, וכי הדבר הפך לשיחת היום.
סעיף 3 לחוק איסור לשון הרע התשכ"ה 1965 קובע כי "אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעת מן הפירסום או מנסיבות חיצוניות, או מקצתן מזה ומקצתן מזה".
חוק לשון הרע עוסק גם בדיבה משתמעת, עקיפה, מרומזת. בתי המשפט הכירו היטב גם בלשון הרע משתמעת - "אינואנדו" - ת.א. (ת"א) 31663/01 פילץ צוריאל נגד עיתון "כל השבוע". ת.א. (ת"א) 40801/06 חיים נתן שבת נגד יתדות הוצאה לאור ופירסומים. ת.א (ת"א) 54621/06 משה זר נגד מעריב. ע"פ (ת"א) 2025/92 אבן נגד רוטר. ת.א. (ת"א) 11455/07 עו"ד עופר נתנאל נגד בוינס משה.
זאת ועוד, עיתון מעריב הגדיל לעשות כאשר סירב לפרסם תיקון והכחשה של הדברים הבלתי נכונים שפירסם, ועל כן, ובתאם לסעיף 17 חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, נשללה מהעיתון האפשרות לטעון להגנת תום הלב.
בית המשפט ציטט בפסק דינו את ההלכה המושרשת בדיני לשון הרע - ע"א יגאל תומרקין נגד אליקים העצני, לפיה כוונתו של המפרסם לשון הרע או האופן בו הבין המפרסם או הנמען את הדברים אינן רלבנטיות, והמשמעות לפרסום דיבה נטען היא משמעות אובייקטיבית, כאשר בית המשפט לבדו הוא שקובע את המשמעות. ראה גם ע"א 89/04 ד"ר יולי נודלמן נגד נתן שרנסקי. משמעות הפירסום במקרה זה הייתה כי יש קשר סיבתי בין התרשלותו של התובע לבין המוות המצער.
כן דחה בית המשפט את ניסיונותיו של העיתון לטעון כי מקורות אחרים גם פרסמו אודות רשלנותו של התובע במות דודו.
בית במשפט חזר על ההלכה בלשון הרע לפיה חזרה על דברי דיבה אינה מהווה הגנה.
סעיף 19 (1) לחוק לשון הרע קובע כי בבואו לפסוק פיצווים בלשון הרע רשאי בית המשפט להתחשב לטובת הנתבע בכך שלשון הרע לא הייתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, ובלבד שהנתבע נקב את המקור שעליו הסתמך. כלומר, ציטוט אחר אינו מהווה פטור מוחלט מאחריות, אלא רק שיקול להפחתת הפיצוי בלשון הרע. ת.א. (ת"א) 32019/05 עו"ד צור תדהר נגד משה ענבר. ת.א. (מחוזי ב"ש) 7129/99 אורי שמש נגד משה שמעון.
במקרה דנן נפסק כי עיתון מעריב הוסיף המון משלו לציטוטים אחרים, והתוספות היו בעובדות בלתי נכונות, שנועדו להוסיף לכתבה "צבע" על מנת לגרות את הקוראים לקרוא ולרכוש את העיתון. זאת לא ניתן לעשות על חשבונן של העובדות הנכונות, ועל חשבון שמו הטוב של התובע.
הוחלט כי היה בפרסום משום עניין ציבורי, וגם הייתה על העיתון חובה ליידע את קוראיו אודות מקרי טביעה (ע"א 213/69 חברת החשמל נגד עיתון הארץ 87, 94 וכן ע"א 5653/98 פלוס נגד חלוץ 865, אך הפרסום היה דרמטי ושיקרי ברובו.
בתאריך 23 באוקטובר 2011 ניתן פסק דין בדיני לשון הרע והוצאת דיבה מאת השופט הנכבד גיל דניאל מבית משפט השלום באשדוד בתיק ת.א. 641-06 גרף אילת (1994) בע"מ נגד עיתון העיר באילת.
התובעת הינה חנות לממכר מוצרים לתלמידי בתי ספר.
הנתבעת הינה עיתון אשר פרסם סקר מחירים, בדיוק לפני תחילת שנת הלימודים, אשר קבע את המסקנה לפיה התובעת הינה החנות היקרה ביותר שנבדקה בסקר.
בית המשפט קיבל את התביעה, קבע כי לא נעשה סקר מקיף המצדיק את המסקנה מרחיקת הלכת, וכי נעשתה בדיקה מדגמית בלבד, שאינה מצדיקה את המסקנה הנחרצת של העיתון.
בנוסף, העיתון לא הבחין כי ההשוואה שעשה השוותה מוצרים באיכויות שונות, ולכן מסקנתו הנחרצת אינה הוגנת, שכן לא הושוו תפוחים לתפוחים מאותו הסוג, והיו פערים בלתי סבירים בין המציאות בשטח לבין מסקנותיה של הכתבה בעיתון.
לפיכך, נדחתה טענת העיתון לגבי הגנת אמת דברתי, שכן הפרסום לא היה נכון, ברובו, או בחלק משמעותי ממנו, ועל העיתון היה לבצע בדיקה מקיפה יותר, או לסייג את ממצאיו.
משרד עורכי דין לשון הרע עודד פרץ ושות' מסכים עם פסק דין זה.
בתיק א 37155/03 דיור אקספרס ואח' נגד בן ארי מירי ואח' ניתן פסק דין בלשון הרע אשר עסק בחובה לבצע פירסום דיבתי.
התובעים הם מתווכים. המתווכים שכרו חוקר פרטי אשר ממצאיו מוכיחים לטענתם כי הנתבע הוציא דיבתם רעה כמתווכים במקרקעין.
החוקר הפרטי דובב את הנתבעים והקליט אותם.
התביעה לא הצליחה להוכיח כי הפירסומים נעשו בהיקף כפי שטענה, ונמנעה מהבאת עדים. משרד עורכי דין לשון הרע עודד פרץ מדגיש כי הימנעות מהבאת ראייה "משחקת" לרעתו של הנמנע.
כלומר, לא הוכחו פירסומים מעבר לשלוחים אשר התובעת שלחה לנתבעים.
משרד עו"ד הוצאת דיבה עודד פרץ סבור כי בכל הכבוד שגה כבוד בית המשפט בכך שלא ראה את הפירסום לשלוחים כפירסום כמשמעותו בחוק איסור לשון הרע, ובכך שהחשיב את הפרסום לשלוח כאילו נעשה לשולחו, התובע.
בית המשפט הוסיף וקבע כי ממילא היו עומדות לנתבע הגנות לפי חוק לשון הרע.
בית המשפט קבע כי החובה לפרסם היא חובה, ולא זכות, והיא נמדדת בקנה מידה אובייקטיבי.
חובה זו יכולה לקום רק במקרה שהמפרסם מזהיר צד ג' מפני פגיעה או בחיים, או בבריאות, או ברכוש. ראה ע"א 213/69 חב' החשמל נ' עיתון הארץ.
בית המשפט קבע כי יש לפרש חובה זו בצימצום. ראה ע"א 5653/98 פלוס נגד חלוץ.
פסק דין ע"א 90/49 בנטוב נגד קוטיק מחייב כי הפרסום יהיה "הכרחי". נטל ההוכחה הוא על המפרסם להוכיח את הגנת סעיף 15(2).
בתיק ת.א. (י-ם) 1390/96 איל זמיר נגד רשת שוקן נפסק כי החובה מתייחסת לעניינים רציניים בלבד, וכבדי משקל.
בית המשפט פסק כי הפירסום חייב להיות מידתי, בלתי חורג, ותם לב, וכי הוא היה כזה, ובפרט שהמידע שודל מהמפרסם.
משרד עורכי דין לשון הרע עודד פרץ מסכים עם קביעת בית המשפט לפיה היו ראיות רבות לכאורה להתנהלות פלילית וסחטנית של התובע כמתווך, ולכן למפרסם עמדה חובה להזהיר את הנמענים.
כבוד השופטת שושנה אלמגור דחתה את התביעה.
כאמור, משרד עורכי דין הוצאת דיבה עודד פרץ מטפל בתביעות לשון הרע שפורסמה ברשת האינטרנט, בפייסבוק ובשאר רשתות חברתיות. מובהר שוב כי רשת האינטרנט אינה מוגנת מתביעות בלשון הרע, הוצאת דיבה, ובגין פגיעה בפרטיות, וטוב שכך.
עו"ד לשון הרע עודד פרץ מדגיש כי גם בפייסבוק, גם בוואטסאפ, התובע עדיין חייב להוכיח את שני האלמנטים הבסיסיים בדיני הוצאת דיבה ולשון הרע - את אלמנט הפרסום ואת אלמנט לשון הרע.
לגבי אלמנט הפירסום, דעו כי פרסום שנעשה רק אל הנפגע, בתכתובת פרטית או במייל אישי, לא מקים את אלמנט הפרסום הדרוש, ולכן אין עילת תביעה בלשון הרע, וזאת אפילו אם הדברים שהוטחו בנפגע הינם דיבתיים ופוגעניים!
משרד עורכי דין לשון הרע עודד פרץ עוסק בדיני הוצאת דיבה ולשון הרע וכן בקובלנות פליליות בלשון הרע.
אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי מחייב מטעם עורך דין לשון הרע עודד פרץ.
הזכויות שמורות עורך דין לשון הרע והוצאת דיבה עודד פרץ.
