חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981
איסור הפגיעה בפרטיות
1. לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.
פגיעה בפרטיות מהי
2. פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה:
(1) בילוש או התחקות אחרי אדם העלולים להטרידו או הטרדה אחרת;
(2) האזנה האסורה על פי חוק;
(3) צילום אדם כשהוא ברשות היחיד;
(4) פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו;
(5) העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב;
(6) שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח.
(7) הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם;
(8) הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע;
(9) שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה;
(10) פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות לפי פסקאות (1) עד (7) או (9);
(11) פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד;
פגיעה בפרטיות עוולה אזרחית
4. פגיעה בפרטיות היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש), יחולו עליה בכפוף להוראות חוק הגנת הפרטיות;
פגיעה בפרטיות - עבירה
5. הפוגע במזיד בפרטיות זולתו, באחת הדרכים האמורות בסעיף 2 (1), (3) עד (7) ו- (9) עד (11), דינו - מאסר 5 שנים.
מעשה של מה בכך
6. לא תהיה זכות לתביעה אזרחית או פלילית לפי חוק הגנת הפרטיות בשל פגיעה שאין בה ממש.
16. לא יגלה אדם מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו כעובד, כמנהל, אלא לצורך ביצוע עבודתו או לביצוע חוק הגנת הפרטיות או על פי צו בית משפט בקשר להליך משפטי. המפר הוראות סעיף זה, דינו - מאסר 5 שנים.
פרק ג': הגנות
הגנות מה הן
18. במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות תהא זו הגנה טובה אם נתקיימה אחת מאלה:
(2) הנתבע או הנאשם עשה את הפגיעה בפרטיות בתום לב באחת הנסיבות האלה:
(א) הוא לא ידע ולא היה עליו לדעת על אפשרות הפגיעה בפרטיות;
(ב) הפגיעה בפרטיות נעשתה בנסיבות שבהן היתה מוטלת על הפוגע חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה;
(ג) הפגיעה בפרטיות נעשתה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הפוגע;
(ד) הפגיעה בפרטיות נעשתה תוך ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים.
(ה) הפגיעה בפרטיות היתה בדרך של צילום, או בדרך של פרסום תצלום, שנעשה ברשות הרבים ודמות הנפגע מופיעה בו באקראי;
(3) בפגיעה בפרטיות היה ענין ציבורי המצדיק אותה בנסיבות הענין, ובלבד שאם היתה הפגיעה בפרטיות בדרך של פרסום - הפרסום לא היה כוזב.
פטור
19. (א) לא ישא אדם באחריות לפי חוק הגנת הפרטיות על מעשה שהוסמך לעשותו על פי דין.
(ב) רשות בטחון, או מי שנמנה על עובדיה או פועל מטעמה, לא ישאו באחריות לפי חוק הגנת הפרטיות על פגיעה בפרטיות שנעשתה באופן סביר במסגרת תפקידם ולשם מילויו.
נטל ההוכחה
20. (א) הוכיח הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות באחת הנסיבות האמורות בסעיף 18 (2) ושהפגיעה בפרטיות לא חרגה מתחום הסביר באותן נסיבות, חזקה עליו שעשה את הפגיעה בפרטיות בתום לב.
(ב) חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב אם הוא פגע בפרטיות ביודעין במידה גדולה משהיתה נחוצה באופן סביר לצורך הענינים שניתנה להם הגנה בסעיף 18 (2).
(ג) חזקה על נאשם או נתבע שעשה את הפגיעה בפרטיות שלא בתום לב, אם ביצע את הפגיעה תוך כדי הפרת הכללים או העקרונות של אתיקה מקצועית החלים עליו מכוח דין או המקובלים על אנשי המקצוע שהוא נמנה עמהם; ואולם חזקה כאמור לא תחול אם הפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן הנאשם או הנתבע פעל בהתאם לחובה חוקית המוטלת עליו.
הקלות
22. בבואו לגזור את הדין או לפסוק פיצויים רשאי בית המשפט להתחשב, לטובת הנאשם או הנתבע, גם באלה:
(1) הפגיעה בפרטיות לא היתה אלא חזרה על מה שכבר נאמר, והוא נקב את המקור שעליו הסתמך;
(2) הוא לא התכוון לפגוע;
(3) אם היתה הפגיעה בדרך של פרסום - הוא התנצל על הפרסום ונקט צעדים להפסקת מכירתו או הפצתו של עותק הפרסום המכיל את הפגיעה בפרטיות, ובלבד שההתנצלות לא היתה מסויגת;
מות הנפגע
25. (א) אדם שנפגע בפרטיותו ותוך ששה חודשים לאחר הפגיעה בפרטיות מת בלי שהגיש תובענה או קובלנה בשל אותה פגיעה בפרטיות, רשאית משפחתו להגיש, תוך ששה חודשים לאחר מותו, תובענה או קובלנה בשל אותה פגיעה בפרטיות.
התיישנות
26. תקופת ההתיישנות של תביעה אזרחית לפי חוק זה היא שנתיים.
ראיות על שם רע, אופי או עבר של אדם
28. במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות אין להביא ראיה או לחקור עד בדבר שמו הרע של הנפגע או בדבר אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו.
צווים נוספים
29. (א) בנוסף לכל עונש וסעד אחר רשאי בית המשפט, במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות, לצוות כמפורט להלן, לפי הענין:
(1) על איסור הפצה של עתקי החומר הפוגע או החרמתו.
(2) על פרסום פסק הדין.
(3) על מסירת החומר הפוגע לנפגע.
פיצוי בלא הוכחת נזק
29 א. (א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף 5, רשאי בית המשפט לחייבו לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 ש"ח, בלא הוכחת נזק.
(ב) (1) במשפט בשל עוולה אזרחית לפי סעיף 4, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק.
(2) במשפט כאמור בפסקה (1) שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה פסקה, בלא הוכחת נזק.
אחריות בשל פרסום בעיתון
30. (א) פורסמה פגיעה בפרטיות בעתון ישאו באחריות פלילית ואזרחית בשל הפגיעה בפרטיות האדם שהביא את הדבר לעתון וגרם בכך לפרסומו, עורך העתון, ומי שהחליט בפועל על פרסום אותה פגיעה בעתון, ובאחריות אזרחית ישא גם המוציא לאור של העתון.
חומר פסול לראיה
32. חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק הגנת הפרטיות.
עו"ד פגיעה בפרטיות עודד פרץ מדגיש כי העידן הטכנולוגי ורשת האינטרנט, מנועי החיפוש השונים, וכן רשתות חברתיות כגון פייסבוק, כולן גורמות לכך שפסיקת בתי המשפט בעניין חוק הגנת הפרטיות הינה כל העת מתפתחת, וטוב שכך.
כמו כל זכות חוקתית אחרת, גם הזכות לפרטיות אינה מוחלטת, ויש לאזנה מול זכויות אחרות, למשל זכות הציבור לדעת. כך למשל, רוב ההליכים בבתי המישפט מתנהלים בדלתיים פתוחות! הסיבה הינה שיש אינטרס ציבורי בכך שמשפטים לא יתנהלו במחשכים ובמרתפים, וכי הציבור יידע מי תבע, מי נתבע, ומה החליט בית המשפט. רק במיקרים חריגים ניתן לבקש צו הסוגר דלתיים.
גם מנוע החיפוש גוגל אינו בוחל ופוגע, לכאורה, בפרטיותינו. לפי פסיקת בתי המשפט, פגיעה זו הינה מידתית ומוצדקת בעידן בו חופש המידע הינו ערך עליון.
לעניין היקף הזכות לפרטיות, ראה גם א(כ"ס) 7830/00 בורוכוב נ' פורן. ראה גם ע"א 439/88מ"י נ' ונטורה. בפס"ד בורוכוב לעיל נפסק כי הפרת ס'2 (11) לחוק הגנת הפרטיות כלל אינה מצריכה כי תופר חובת סודיות או נאמנות –"מדובר על איסור פרסום perse של כל ענייןהנודע למנעת החיים האישיים- אין כל דרישה לתנאי נוסף". בפס"ד בורוכוב נפסקכי גם מס' טלפון, אשר איננו מפורסם בפרהסיה, הינו מידע פרטי, עליו חל חוק הגנתהפרטיות. ואם כך, הרי שבוודאי בחינת חלופות למקום עבודה, הינו עניין פרטי שהחוק חל עליו, כך שאין לגלותו, ואפילו היה נכון מהבחינההעובדתית! בהלכת בורוכוב נפסק כי "למשתמשידואר אלקטרוני יש ציפייה לשמור על פרטיותם".
לעניין פגיעה בפרטיות,בהלכת המ' (ת"א) 2958/87 בוררות עיריית ת"א נ' ארגון העובדים פ"מתשמ"ח (א) 213, 218 נפסק כי "תנאי השתכרותו של אדם...הינם בבחינת סוד שבינו לבין מעבידו, וקיימת הסכמה משתמעת במסגרת היחסים האמורה שאלה לא יתגלו, ואיןלגלותם". ראה גם ע"פ 5026/97 ג'ק גלעם נ' מ"י. כך סבר גם כב'ביהמ"ש העליון בענין גדעון רייכר ע"א 3921/99 תק על 99 (2) 1001, 1001,וכן בית הדין הארצי לעבודה בעניין דב"ע מט/2-3 רויך נ' בנק לאומי, שם נפסק כי"עניינים הנוגעים לפרט, לרבות בעניין תנאי עבודתו ופרישתו חסויים המה,והגנת הפרטיות מכסה עליהם". בסיפרו של המלומד ד. חי, דיני הגנת הפרטיות, בעמ' 210, כותב המלומד כך: "חובת הסודיות ביחסי עובד מעביד הינם ביחסים שבין שני הצדדים כלפי כולי עלמה".
לסיכום, עו"ד חוק הגנת הפרטיות עודד פרץ מדגיש כי תביעה בגין פגיעה בפרטיות לעיתים יכולה לחפוף עם תביעה בגין הוצאת דיבה, ובכל מיקרה ממליץ להתייעץ ולהסתייע בעורך דין פגיעה בפרטיות מומחה.
מאז חקיקת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו בתי המשפט פוסקים פיצויים משמעותיים יותר בדין פגיעה בפרטיות שכן המדובר בזכות חוקתית.
משרד עורך דין חוק הגנת הפרטיות מדגיש כי העידן הטכנולוגי ועידן האינטרנט יצר עילתו תביעה חדשות ומגוונות בגין הפרת חוק הגנת הפרטיות.
אין באמור לעיל משום יעוץ משפטי מחייב מטעם עורך דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ.
כל הזכויות שמורות
עורך דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ.
