בהלכת ע"א 492/89 סלונים נ' "דבר" קבעה כי מקום בו נתבע התגונן בטענת"אמת דיברתי", וכשל להוכיחה, הרי שהנזק המתמשך לתובע מהווה שיקול להגדלת סך הפיצוי. ראה גם ע"א 263/57 אפלבוים נ' בן גוריון. פיצוילשון הרע מטרתם גם לפצות וגם להעניש ולחנך את הציבור- ע"א 259/89 הוצאת מודיעין נ' ספירו.
לשון הרע כנגד עורך דין- להלן תובא פסיקה עניפה בנושא מאת עו"ד לשון הרע עודד פרץ:
ע"א (מחוזי ת"א) 3245/04, עו"דטל בננסון נגד עמנואל פלד, מפי כבוד השופטת הילה גרסטל:
נפסק כי המילה "נפל" שהופנתה כלפיעורך דין מחוץ לאולם בית המשפט מהווה לשון הרע. "שומע סביר עשוי לחשוב כי עורך דין שכלפיו מוטחים הדברים איננו מוצלח- "נפל"... לסווג את הדברים כעלולים לפגוע במשלח ידו....חופש הביטוי אינו חופש הביזוי, והזכותלהשמיע אינה הזכות להשפיל (ע"א 9462/04 בן ציון מורדוב נגד ידיעות אחרונות".
כבוד השופטת גרסטל, כיום נשיאת ביתהמשפט המחוזי מחוז מרכז, קבעה מפורשות, בסעיף 5 (י) לפסק הדין, כי המילה"נפל" אינה מעשה של מה בכך. וכדבריה:
"לא מצאנו לקבל את טענתו של המשיבשחלה על דבריו הגנת "מעשה של מה בכך". שבפקודת הנזיקין".
השופטת גרסטל פסקה פיצוי של 50,000 ₪.
פסק דין נוסף בלשון הרע והוצאת דיבה מבית המשפט המחוזי בתלאביב, השופטת הנכבדה יהודית שבח- ע"א 1816/09 צ'פלינסקי שרה נגד עו"ד אהוד שטיין.
מהות הפרסום כנגד עורך הדין היה כי הינו"שקרן נוראי הנוקט שפה של נסראללה וכל יתר פעילי החמאס".
ערעורה של המפרסמת במחוזי נדחה. הדברים עולים כדי לשון הרע.
בתיק ע"א 45661-12-10 בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי:
"בעצם הצגתו של המערער כמי שמתחמק לכאורה מלשלם את חובותיו יש כדי להשפילו ולפגוע בשמו הטוב... וזאת במיוחד לנוכח היותו של המערער עורך דין במקצועו, כך שפרסום העיקול היה עלול לפגוע במשלח ידו...".
פסק הדין המנחה הינו ע"א 30/72 פרידמן נגד סגל, פ"ד כז (2) 225, 246, וכן ע"א 802/87 נוף נגד אבנרי-
"הכירו בתי המשפט בהיותו של התובע עורך דין כנסיבה המצדיקה את הגדלת הפיצוי בתביעות דיבה". ראה גם אורי שנהר, פסקה 26.2.9.
כנ"לת.א. (ת"א) 68845/06 עורך דין זבולוני שמואל נגד וואלה תקשורת בע"מ,תק-של 2007 (3), 5783 (2007).
ת.א. (ת"א) 338/50 חב' אשכול ענבים נגד צאנין, אושר בערעור ע"א 30/51-
"נפגע בעל מעמד הנובע ממקצועו, מעיסוקו, מתאריו... רשאי להסתמך על אותו מעמד לקבלת פיצוי גדול במיוחד".
ת.א. (חיפה) 636/71 שרף נגד שירותיייעוץ כללי- "ככל ששמו של הנפגע ידוע יותר לציבור, כך גורם הפרסום לפגיעה חמורה יותר בשמו הטוב".
ברי לכל כי עיקר מרכולתו של עורך דין,זולת זמנו, הינה שמו הטוב ומקצועיותו. עורך דין אינו יצרן. הוא מוכר זמן וידע. ועלכך נאמר- "טוב שם טוב משמן טוב".
זאת ועוד, עו"ד אינו "אישציבור" במובן הפסיקה לפיה יש לו נגישות לתקשורת כמו לפוליטיקאי, ולפיכך לאיכול לגונן על עצמו כפוליטיקאי, ובפרט כשכללי האתיקה אוסרים התנצחות שכזו.עו"ד דיבה בנתניה עודד פרץ מסכים עם קביעות אילו.
פס"ד א 75105/04 עודד ישראלי עו"ד נגד יונתן יסעור מפי השופטת הורנצ'יק בבמ"ש שלום ת"א:
התובע הינו עו"ד. הנתבע כינה אותו שקרן שמטעה לקוחותיו.
השלום קיבל את התביעה. הנתבע הטיל דופי במקצועיותו של עו"ד, תוך הצגתו כרשלן ובלתי מקצועי, דבר שעלול לבזותו ולפגוע במשלח ידו המהווה לכאורה הוצאת דיבה ולשון הרע. הנטל הוא על הנתבע להוכיח תום לב וזה כשל. הפרסום חרג מהסביר. הנתבע לא נקט אמצעים סבירים כדי לבדוק אם מה שפרסם הינו אמת. לכל הפחות הפרסום נעשה בשוויון נפש רשלני ולכן לא חוסה תחת הגנת סעיף 7 (א) לפקודת הנזיקין. הפרסום חרג ממה שראוי להיחשב כביקורת סבירה ולגיטימית.
המפרסם הינו איש ציבור. זה מחריף אתהפרסום. התובע הינו עו"ד- זה מחריף את הפרסום.
בפסיקת הפיצוי בדיני לשון הרע יש להתחשב במעמדו שלהניזוק, והעובדה שהנפגע הינו עו"ד הינה פקטור להגברת סך הפיצוי. כאשר הנתבע בוחר להתחפר בעמדתו, לא להתנצל, לא לתקן את טעותו או לצמצם את הנזק- יש להחמיר בפסיקת הפיצויים נגדו. המוניטין המקצועי של התובע נפגע.
"כוונותיו של הנתבע בפרסום הדברים כנגד התובע אין בהם מאום כדי להשליך על פרשנות הפרסום בידי הקורא הסביר".סעיף 25 לפסק הדין.
"ייחוס הפסד לעורך דין במשפטים...הינו בדיוק מסוג הדברים הפוגעים בעורך דין, מורידים את קרנו בעיני הסביבה...המוניטין של עורך דין נוצר ונצבר לאורך זמן.... אימרה מפיו של נושא משרה ציבורית...כי עורך דין פלוני מפסיד במשפטים... בהכרח יפסול שכירת שירותיו". פסקה 27 לפסק הדין.
עו"ד דיבה בנתניה עודד פרץ מדגיש כי על הנתבע נטל כפול בהוכחת הגנת תום הלב-ע.א. 184/89 טריגמן נגד טיולי הגליל 1996 תק-על 92 (2) 522, 524. התובע רשאי להוכיח כי הפרסום היה שקרי וכי הנתבע התרשל בבדיקת הדברים.
עורך דין לשון הרע בנתניה עודד פרץ מדגיש כי טעות כשלעצמה אינה מעידה על חוסר תום לב בתביעת לשון הרע. ע.א. 357/76 רסקין נגד המשביר לצרכן. פרסום יכול להיעשות שלא בתום לב גם כאשר המפרסם האמין בכנות באמיתות הפרסום. הנתבע הודה ולא העיד אפילו כי נקט בצעדים כלשהם על מנת לבדוק האם הפרסום נכון. משלא טען לאמור, הרי שפעל בחוסר תום לב.
בפסקה 37- "על חוסר תום ליבו של הנתבע ניתן ללמוד גם מהפירסום עצמו. אין המדובר בפרסום זהיר ומתון בלשונו שאינופוגע בנפגע מעבר לסביר... יש משום דרמטיזציה בפרסום באמצעות הכללת עובדות ופרטיםלא מדוייקים. דהיינו מעצם ההודאה של הנתבע כי אינו מכיר את התובע... וראה : 250/69הוצאת מודיעין נגד חתוקה".
פסקה 49 לפסק הדין- "דברי הנתבע אינם מעוררים גם שמץ של ספק בדבר סיווגם הראוי. דברי הנתבע אינם אלא כתב השמצהשמטרתו העיקרית, אם לא היחידה, איננה לבקר ...אלא לבזותו ולהכפיש את שמו, ולהבאיש ריחו בעיני הציבור כעורך דין המתמחה בתחומו. ומעבר לתיאורו של התובע כעורך דין רשלן המפסיד במשפטים, תואר התובע- בלא כל ביסוס עובדתי- גם כמי שמטעה את לקוחותיו.על פי כל אמת מידה מקובלת, חרג פרסום זה מפי הנתבע במידה נכרת ובולטת מתחום הסביר...".
ובפסקה 52 לפסק הדין- "...המפרסם דברים על עורך דין בישראל ומייחס לו הפסדים במשפטים, אינו יכול לטעון כי לא חייב היה לדעת על מעמדו... עליו לברר תחילה מה עלה בגורל ההליכים...אילו נקט הנתבעאמצעים סבירים שכאלה היה מגלה כי ... בחובה זו לא עמד הנתבע".
ובפסקה 55 לפסק הדין – "דברים אילו נתפסו בעיני הקורא הסביר כאמיתות וכעובדות הנאמרות מפיו של נבחר ציבור, בעל תפקיד בכיר..."
ובפסקה 65 לפסק הדין – "אמירות הנתבע כי התובע הינו עו"ד כשלון המפסיד בהליכים משפטיים... הן אמירות שיש בהן להסב פגיעה קשה בתובע בתחום עיסוקו... חלק ניכר מעבודתו מגיע כתוצאה מפרסום תוצאותהליכים משפטיים בהם נטל חלק, ושנודעו לציבור ולעוסקים בתחום בפרט".
ובפסקה 66 למתן פסק הדין- "התובע העיד בתצהירו כי בפועל, לאחר פרסום הדיבה, מצא עצמו נדרש למתן תשובות לפניות לקוחות אשר בקשו לברר את פשר האמור בכתבה נשוא דיונינו, וכיצד זה הפסידו בתביעות מבלי שידעו על כך. לאור טיב הפרסום זכאי התובע לפיצוי".
ובפסקה 67- "אמינות הפרסום-הפרסום נושא דיוננו- בא מציטוט מפי הנתבע- אישיות ציבורית...אשר תוארו משווה לאמירותיו משנה תוקף בהיותו בר סמכא...ובהיותו נחזה להיות בקיא בעובדות שאליהן התייחס בדבריו. הקורא הסביר אינו מצפה כי אנשי ציבור יאמרו דברים בתקשורת מבלי שיהיו בקיאים בפרטים ובאופן טבעי דבריהם של אילו נתפסים בציבור הרחב כאמירות עובדתיות הטומנות בחובן עוצמה רבה. מעמדו של הנתבע מעצים את כוחו להסב נזק לתובע.על כן אף מהיבט אמינות הפרסום...".
ובסעיף 69- "כבר נפסק כי: "עורך דין ואיש ציבור שעיקר חיותו וקיומו יונקים מהיות שמו נקי וללא רבב, פגיעתה של לשון הרע המופצת נגדו, ומכתימה את שמו הטוב רבה היא מפגיעה העלולה להיות לאדם אחר כתוצאה מלשון הרע הנאמרת כלפיו ומתפרסמת" ע"א 802 נוף נגד אבנרי,פד"י מ"ה (2) 489, 497".
ובפסקה 75 לפסק הדין- "מכאן שבית המשפט יחמיר בקביעת הפיצויים אשר יש לפסוק כנגד הנתבע שלא עשה דבר כדי לתקן את המעוות- לא בדרך של פרסום התנצלות, תיקון, או הכחשה. משחטא הנתבע ופרסם לשון הרע, ואחר כך הסתבר שטעה- מוטלת החובה לנסות ולהקטין מיד את הנזק ולפרסם מיוזמתו תיקון או הבהרה. זאת לא עשה הנתבע. וראה: 802/87 נוף נגד אבנרי. ע.א 492/89 סלונים נגד"דבר" בע"מ פד"י מ"ו 03) 834, 827".
ובפסקה 77- "בעניינינו הוכח כי פרסום לשון הרע כנגד התובע נועד לפגוע בו ולהציגו באופן מטעה בפני הציבור כעורך דין רשלן המפסיד בהליכים משפטיים...תיאורו של התובע על פי הפרסום היה בו כדי לפגוע במוניטין המקצועי של התובע".
ובפסקה 78- "...קנויה לתובע זכות לפיצוי בגין נזק כללי שאינו טעון הוכחה. נחה דעתי כי התובע זכאי למלוא הפיצוי הקבוע בחוק בגין פרסום לשון הרע, לרבות כפל פיצויים. אשר על כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בסך 100,000 ₪".
בתיק א 3374/06 בית משפט שלום ראשל"צ, מפי השופטת יעל בלכר בתיק פז שרלי נגד צמח איתן-
הנתבע הפיץ כרוזים בגין עורך דינו לשעבר אשר לטענתו גבה ממנו שכר טרחה מופקע. הכרוזים נתלו על רכבים שחנו בחניון בית המשפט. מזכירת התובע אספה 11 כרוזים כאלו.
אין צורך בהבאת ראיות לגבי משמעות הפרסום, ובית המשפט קובע מהי לשון הרע באופן אובייקטיבי- ע"א 334/89 מיכאלינגד אלמוג. נפסק כי הפרסום עולה כדי לשון הרע. עו"ד הוצאת דיבה בנתניה עודד פרץ מסכים עם קביעה זו.
בפסקה 12 לפסק הדין- "בתוקף עיסוקו של התובע כעורך דין, תכונות אילו הן בעלות אופי מיוחד... אין בהוספת המילה"לדעתי" כדי להפחית מחומרת הביטוי ולשנות את פניו. לאור האמור אני קובעת כי הדברים מהווים לשון הרע".
ובפסקה 13- "אין צורך כי שהפרסום יביא הלכה למעשה לאחת מן התוצאות... אלא די בכך שהפרסום עלול היה להביא לקיומן שלנסיבות אלה (רע"א 10520/03 בן גביר נגד דנקנר)".
ובפסקה 21- "למעלה מן הצורך אוסיף עוד כי אפילו היו הדברים אמת, לא מתקיים כאן התנאי הנוסף בדבר עניין לציבור".
ובפסקה 22- "..מכל מקום, ולחילופין- "ניתן היה להעלות את הנושא לדיון ציבורי בהשמטת פרטיו המזהים של עורך הדין... עורך הדין אינו ממלא תפקיד ציבורי ואיננו, בכל הכבוד, דמות ציבורית,שאז קיימת נטייה ליתן עדיפות לחופש הביטוי על פני הזכות לשם טוב".
ובפסקה 27- "...האם רלבנטית ההגנה המעוגנת בסעיף כשמדובר בפרסום המתייחס לעורך דין פרטי. נראה כי תפקיד עורך הדין אינו נכלל במסגרת הגנה זו (ראו ת.א שלום ת"א 7165/84 פישמן נגד בר און,פ"מ תשמ"ז (ג) 120 1986".
ובפסקה 31- "... מדובר בביטויים חריפים כלפי עורך דין המצדיקים פיצוי משמעותי".
משרד עורכי דין הוצאת דיבה עודד פרץ ייצג את התובעת עינב אבבה בתביעתה כנגד מיכל הדסי וכנגד נטליה מיכלין וזאת בתיק ס"ע 11202-01-12 בפני כבוד השופטת אסנת רובוביץ ברכש בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
בפסק הדין שניתן ביום 8 ביולי 2014, פסק בית הדין לטובת עינב אבבה וכנגד הנתבעת מיכל הדסי סך של 10,000 ש"ח בגין פירסום לשון הרע והוצאת דיבה וכן סך 3,000 ש"ח הוצאות משפט, וכנגד הנתבעת נטליה מיכלין נפסק סך 8,000 ש"ח בגין כך שלא ערכה לעינב אבבה שימוע, כפי שהחוק מחייב לעשות. כן חוייבה נטליה מיכלין בהוצאות משפט בסך 2,400 ש"ח.
בית הדין קבע כי מיכל הדסי פירסה לשון הרע כנגד התובעת עינב אבבה, ובאילו המילים:
"..הסירחון שלך שאת אתיופית מסריחה, זבל מקרית משה מאשפתות...אתיופית מסריחה, זבל, אומללה, חתיכת אפס".
העובדת, התובעת, עינב אבבה, הקליטה את הדברים הנ"ל, אשר נאמרו לה תוך כדי פיטוריה ללא שימוע, והציגה את ההקלטה בבית הדין.
בית הדין קבע כי מדובר בביטויים "גזעניים".
עורך דין דיבה בנתניה עודד פרץ ממליץ להסתייע בעורך דין לשון הרע מומחה.
משרד עורך דין הוצאת לשון הרע בנתניה עודד פרץ מתמחה בייצוג בבתי משפט, בלשון הרע, בעסקאות מכר ורכישת דירות.
עורך דין לשון הרע בנתניה עודד פרץ הוא הכתובת שלך להגנה על שמך הטוב, על כבודך.
מישרד עו"ד לשון הרע בנתניה עודד פרץ מייצג בתביעות אזרחיות ולרבות בגין הוצאת דיבה וזאת לא רק בבית משפט השלום בנתניה אלא בכל בתי המשפט ברחבי המדינה. כאמור, הזכות לשם טוב היא זכות חוקתית, ובצידה האחר של זכות זו קיימת חובה מקבילה שלא לפגוע בשם טוב ושלא להוציא דיבה ולשון הרע וכדברי חכמים טוב שם טוב משמן טוב וחיים ומוות ביד הלשון.
עורך דין לשון הרע בנתניה עודד פרץ מפנה תשומת הלב כי הוצאת דיבה ולשון הרע יכולה להתבצע גם במהלך העבודה, גם במהלך פיטורין, גם במהלך הליך גירושין, גם ברשת האינטרנט והפייסבוק.
משרד עורכי דין הוצאת דיבה ולשון הרע בנתניה עודד פרץ אינו מייצג בתביעות לשון הרע בבית משפט השלום בנתניה בלבד, אלא מייצג תובעים ונתבעים בכל הערכאות ובכל בתי המשפט ברחבי מדינת ישראל.
עורך דין לשון הרע נתניה עודד פרץ מדגיש כי על מנת להוכיח תביעה בלשון הרע יש להוכיח כי הדברים פורסמו לאדם אחר זולת הנפגע.
אין באמור לעיל משום יעוץ משפטי מחייב מטעם עורך דין לשון הרע בנתניה עודד פרץ.
כל הזכויות שמורות לעורך דין הוצאת דיבה בנתניה עודד פרץ.
