לגבי מזונות ילדים – באשר לילדים עד גיל 6, האב חייב לזון אותם לא משנה מהו מצבו הכלכלי.
גילאים 6-15 - האב חייב בצרכיהם הבסיסיים, ושני ההורים יחדיו בצרכים שמעבר.
גילאי 15-18- שני ההורים חייבים לזון את ילדיהם, בהתאם ליכולתם.
הפסיקה קבעה כי גובה המזונות לגבי ילדים בשירות צבאי יעמוד על שיעור של שליש.
קביעת מזונות תמיד ניתנת לשינוי והורה לא יכול לוותר על מזונות בשם צאצאו. כאשר נערך הסכם גירושין, רצוי שזה יכלול את כל הנושאים בין בני הזוג, לרבות מזונות, משמורת ילדים, מדור, חלוקת רכוש וכולי. הסכם הגירושין חייב להיות מאושר ע"י בית משפט למשפחה.
חוק יחסי ממון קובע כי הסכם ממון חייב להיות בכתב ומאושר באמצעות גורם רשמי. חוק יחסי ממון קובע כי הרכוש המשותף של בני הזוג יאוזן עם פקיעת הנישואין בלבד.
דיני משפחה, תביעת גירושין, תביעת מזונות - כולם עניני משפחה טעונים ריגשית ואף מורכבים מהבחינה המשפטית, וחשוב להסתייע בעורך דין גירושין עודד פרץ.
חוק גיל הנישואין, התש"י-1950 קובע כי גיל הנישואין הינו גיל 17.
סעיף 2 לחוק גיל הנישואין קובע כי כל מי שמעורב בנישואין של בני זוג שגילם צעיר יותר, מבצע עבירה שינה מאסר שנתיים או קנס.
סעיף 3 לחוק גיל הנישואין קובע כי הפרת סעיף 2 לחוק גיל הנישואין מהווה עילת תביעה להתרת קשר הנישואין כדרך של גט.
סעיף 5 לחוק גיל הנישואין קובע שבית המשפט לעיניני משפחה רשאי להתיר נישואין לבן זוג בן 16 אם קיימות נסיבות מיוחדות לכך, או אם הנערה הרתה או ילדה.
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995:
חוק בית המשפט לעניני משפחה מגדיר "עניני משפחה" כתובענה בעניני המעמד האישי, או כתובענה אזרחית בין בני משפחה, אשר עילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא.
חוק בית המשפט לעניני משפחה מגדיר בן משפחה בהגדרה רחבה ביותר, הכוללת גם ידועים בציבור, בן זוג לשעבר, ילדו של בן הזוג, הורי בן הזוג ובן זוגו, נכדים, סבאים, אחים, אחים של בני זוג, לרבות הורים מאמצים.
פסיקת בתי המשפט העוסקת בדיני משפחה העניקה למונח "אשר עילתה סכסוך בתוך המשפחה" פרשנות רחבה. פסק הדין חבס נגד חבס.
המשמעות הינה שסכסוכים משפחתיים, אפילו כאלו כספיים, למשל עילת דיבה או לשון הרע, בין בני משפחה, תדון בבית המשפט לעניני משפחה, ולא בבתי המשפט הרגילים.
לדוגמא, אם אח יתבע את אחותו בתביעת לשון הרע בבית משפט השלום, הרי שבית משפט השלום הינו נעדר סמכות ענינית לדיון בתביעת הדיבה, ואינו מוסמך לדון בה, אפילו לא בהסכמת הצדדים, והתיק יהיה חייב לעבור לבית המשפט לעניני משפחה.
לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לדון גם בנושאי מזונות, מדור, משמורת, ירושה, חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, חוק אימוץ ילדים, חוק למניעת אלימות במשפחה.
בבית המשפט לעניני משפחה קיימות יחידות סיוע אשר מטרתן לסייע לצדדים.
בית המשפט לעניני משפחה דן בדלתיים סגורות ודיני משפחה קובעים כי אסור לפרסם כל פרט לגבי עניני משפחה הנדונים בבית המשפט לעניני משפחה בדלתיים סגורות.
סעיף 25 לחוק בית המשפט לעניני משפחה קובע כי חוק בית המשפט לעניני משפחה אינו בא לגרוע מסמכויותיהם של בתי הדין הדתיים ובית הדין לעבודה.
המשמעות הינה כי תביעה בין שני אחים, כאשר קיימים ביניהם יחסי עובד-מעביד, תידון בבית הדין לעבודה, ולא בבית המשפט לעניני משפחה.
כן קובע סעיף 25 לחוק בית המשפט לעניני משפחה כי בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין דתי, יהיה בית המשפט לעניני משפחה מוסמך לדון כל עוד אין בית הדין הדתי דן בו.
מסעיף זה נובע, בין היתר, הקונספט הידוע של "מירוץ הסמכויות" בין בית המשפט לעניני משפחה לבין בית הדין הרבני. מירוץ הסמכויות משמעותו היא שבן הזוג אשר יגיש את תביעתו ראשון, הוא שיזכה לקבוע ולכפות על בן זוגו את הפורום השיפוטי בו הם יתדיינו, קרי האם זה יהיה בית המשפט לעניני משפחה או בית הדין הרבני.
באופן מסורתי, מקובל היה לחשוב כי האישה תעדיף להתדיין בבית המשפט לעניני משפחה, ואילו הבעל בבית הדין הרבני. זאת מכיוןן שבית הדין הרבני נתפש ככזה המחיל דין תורה, ודין תורה מעדיף את הגבר ומקפח את האישה.
משמעותו של מירוץ הסמכויות הוא שהאישה תמהר לפנות בתביעה לבית המשפט לעיניני משפחה, ואילו הבעל ימהר להגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני, תוך שיבקש לכרוך לתביעת הגירושין את נושאי המזונות, המשמורת וכיו"ב. אם הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, וכרך כדין את נושאי המזונות והמשמורת, הרי שבית הדין הרבני קנה לעצמו סמכות ייחודית לדון בעניני משפחה אילו, והאישה איחרה את הרכבת ולא תוכל להגיש תביעה באותם נושאים לבית המשפט לעניני משפחה, וזאת נכח סעיף 25 לחוק בית המשפט לעניני משפחה המצוטט לעיל.
תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 כוללות הוראות לגבי סדרי הדין בתובענות בעניני משפחה, ובפרט לגבי החובה לצרף תצהיר, טופס הרצאת פרטים לתביעות בדיני משפחה וגירושין. ההליכים בבית המשפט לעניני משפחה מצריכים ידע משפטי טכני ומהותי כאחד, וחשוב להסתייע בעורך דין גירושין עודד פרץ ושות'.
בית המשפט לעניני משפחה בד"כ לא כפוף לדיני הראיות ולפקודת הראיות. תקנות סדר הדין בעניני משפחה מאפשרות קבלת צו עיקול בתביעה למזונות על סכום מזונות הנתבע לתקופה של שנתיים, וכן קבלת צו עיכוב יציאה מהארץ נגד קטין אשר יעמוד עד הגיעו לבגרות. בית המשפט לעניני משפחה רשאי להפנות את הצדדים ליחידת סיוע. כל צד רשאי להגיש בקשה ליישוב סכסוך או מה שמכונה שלום בית. לבית המשפט לעניני משפחה יש סמכות לשמוע ילד או קטין.
חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959:
החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) מאפשר קבלת מזונות אזרחיים, קרי כאלו שלא ע"פ דין תורה או שלא ע"פ הדין האישי הדתי. לתביעת מזונות כזו צריף לצרף תצהיר וטופס הרצאת פרטים. ניתן לבקש פסיקת מזונות זמניים.
משמעותו של החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) הוא שגם ילדים להורים לא יהודיים, או הורים חסרי דת או שהוריהם בני דתות שונות או לא ידועות, גם הם זכאים למזונות, מזונות אזרחיים.
החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) קובע כי בקביעת סך המזונות ניתן להתחשב בצרכים של מבקש המזונות, וביכולות הכלכליות של ההורים. כלומר, החיוב במזונות הינו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא. בניגוד לדין תורה, אין כאן כל חובה אבסולוטית על האב לזון את ילדיו. עורך דין גירושין עודד פרץ מברך על דבר חקיקה זה בדיני משפחה.
סעיף 9 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) קובע כי בית המשפט לעניני משפחה רשאי אדם לפטור הורה מחובת מזונות ע"פ חוק זה מחמת התנהגות מחפירה שהזכאי למזונות התנהג כלפיו. בית המשפט לעניני משפחה רשאי לפסוק מזונות זמניים עד אשר יכריע בתביעת המזונות לגופה. מזונות ע,פ חוק זה צריך לתבוע ולאכוף ללא שיהוי. הסכם בדבר מזונות של קטין וויתור על מזונות קטין אינו מחייב את הקטין כל עוד לא אושר על ידי בית המשפט למשפחה. לבית המשפט לעניני משפחה סמכות לשנות הסכם בדבר מזונות ע"פ החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) אם השתנו הנסיבות.
חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972:
חוק המזונות מאפשר פניה למוסד לבטוח לאומי על מנת שזה ישלם את המזונות אשר לא משולמים על ידי מי שחויב בתשלום מזונות ואינו משלמם. הזכאי למזונות שבידו פסק דין המחייב במזונות רשאי לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש כי המוסד לבטוח לאומי הוא שישלם את תשלומי המזונות שנפסקו. עורך דין גירושין עודד פרץ מברך על הוראה סוציאלית זו בדיני משפחה וגירושין. חוק המזונות הינו חוק מורכב המצריך טיפול ע"י עורך דין דיני משפחה עודד פרץ. ביחס לחוק המזונות הותקנו תקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ג-1973, ותקנות מזונות נוספות.
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) התשי"ג-1953:
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) קובע כי עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים. כלומר, בישראל ניתן להתחתן ולהתגרש רק ברבנות.
סעיף 2 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) קובע כי נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה. הצדדים נישאים כדמו"י, כדת משה וישראל.
בישראל טרם הוכרה האפשרות לנישואין אזרחיים, ונישואין אזרחיים ניתן לבצע בקפריסין, למשל, אך לא בישראל.
סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) קובע כי כאשר הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, יהא לבית הדין הרבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג.
סעיף 4 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) קובע כי אם הגישה אשה יהודיה לבית דין רבני תביעת מזונות, שלא אגב גירושין, לא תישמע טענת הנתבע שאין לבית הדין רבני שיפוט בענין.
סעיף 5 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) קובע כי כאשר תבעה אשה מיבמה בבית דין רבני מתן חליצה, יהא לבית הדין הרבני שיפוט יחודי בענין התביעה לחליצה, לרבות מזונות לאשה עד ליום מתן החליצה.
סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) קובע כי בעניני המעמד האישי של יהודים כמפורט בסעיף 51 לדבר המלך במועצתו על ארץ ישראל 1922-1947, יהא לבית דין רבני שיפוט לאחר שכל הצדדים הנוגעים בדבר הביעו הסכמתם לכך.
תקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים בישראל, התשנ"ג:
תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים קובעות הוראות טכניות בדבר ההליכים ברבנות בדיני משפחה וגירושין. תקנות הדיון בבתי הדין הרבניים מאפשרות קבלת צווים זמניים מפני חשש של עיגון או שך הברחת נכסים, למשל צו עיכוב יציאה מהארץ, צו עיקול, צו מניעה.
חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995:
חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995 קובע מנגנונים לציות לפסק דין של גירושין. עורך דין גירושין עודד פרץ מתמחה בבקשות למאסר, עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלת רישיון נהיגה וכיו"ב כנגד סרבני גט. החוק קובע תקופת מאסר של עד 10 שנים לסרבני גט. מכח חוק בתי דין רבניים הותקנו תקנות בתי דין רבניים.
חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973:
משרד עורך דין דיני משפחה עודד פרץ מתמחה בתביעות על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג. חוק יחסי ממון הינו מהחוקים החשובים בדיני משפחה. עורך דין הסכם ממון עודד פרץ ממליץ על עריכת הסכם ממון על מנת לייתר בעות וסכסוכים עתידיים. עורך דין הסכם ממון עודד פרץ מתמחה בעריכת הסכמי ממון. חוק יחסי ממון קובע כי הסכם ממון חייב להיות בכתב. חוק יחסי ממון קובע כי הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לעניני משפחה. חוק יחסי ממון קובע כי עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג. חוק יחסי ממון הינו חוק מורכב וקריטי ביותר להסתייע בעורך דין הבקיא בדיני משפחה. משרד עורך דין דיני משפחה מטפל בסידור גט, נושאי חליצה, עיגון, אימוץ ילדים. עורך דין גירושין עודד פרץ מטפל בנושאי צוואה וירושה וחלוקת עזבונות, ומעניק יעוץ משפטי בדיני משפחה וגירושין. עורך דין דיני משפחה עודד פרץ ממליץ להסתייע בייצוג משפטי ע"י עו"ד גירושין עודד פרץ.
בפסק דין שניתן ביום 17 ביולי 2011 מפי השופט סארי ג'יוסי מבית המשפט לענייני משפחה בנצרת בתיק תמ"ש 6523/06 תמ"ש 11740-11-08 דן בית המשפט לעניני משפחה בתביעות הדדיות להגדלת ולהקטנת סך המזונות שנקבע בהסכם פשרה קודם שניתן לו תוקף של פסק דין.
בית המשפט לעניני משפחה ציטט את הלכת 363/81 פייגה נגד פייגה לפיה פסק דין למזונות אינו מהווה מעשה בית דין, וכי מקום שאירע שינוי נסיבות מהותי ניתן לעיין בפסק הדין מזונות מחדש. ראה גם ע"א 177/81 גלעדי נגד גלעדי. ע"א 552/83 מבורך נגד מבורך. ע"א 4515/92 שטיין רומרוב נגד שטיין. ע"א 413/85 רוט נגד רוט. ע"א 8497/00 פלמן נגד פלמן.
בית המשפט לעניני משפחה העריך מחדש את צורכי הקטינים למזונות. בהעדר מסמכים, עשה כן בית המשפט לענייני משפחה ע"פ ניסיונו - ע"א 93/85 שגב נגד שגב.
הלכת היסוד הינה הלכת בן עמי בר"ע 1895/02 על פיה צרכיו ההכרחיים של קטין, שאינם דרושים הוכחה, ובגדר ידיעה שיפוטית, עומדים על סך 1,200 ש"ח בחודש, ללא הוצאות מדור וחינוך.
ע"פ הלכת ע"א 378/80 צורי יצהר נגד מיכל יצהר ואח', יכולתו של האב לשלם מזונות אינה נמדדת רק לפי הכנסתו בפועל, אלא לפי הכנסתו הפוטנציאלית, וכי מזונות פוסקים לא רק מן ההכנסה אלא גם מן הרכוש הקיים. ראה גם ע"א 364/62 דגני נגד דגני.
בהערכת המזונות יש לקחת בחשבון את צורכי הקטינים, גובה ההכנסות - ע"מ 5750/03 אוחנה נגד אוחנה. ע"מ צינובוי נגד צינובוי, ולהתחשב גם בהכנסות האם.
בתיק ע"א 591/81 פורטוגד נגד פורטוגז נאמר כי מזונות לפי דין צדקה מתחשבות בהכנסה הפנויה של כל אחד מן ההורים.
בפסק דין מאת בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן בתיק תמ"ש 59890-08 מפי השופט נפתלי שילה דן בית המשפט לענייני משפה בשלילת מזונות מקטינים מרדנים.
בית המשפט למשפחה ציטט מהלכת העליון בתיק רע"א 3761/10 פלוני נגד פלונית וקבע כי ניתן לשלול מזונות מקטין מרדן, שכן אין בדין העברי חיוב מוחלט לזון ילדים מעל גיל 6, והדבר תלוי בהתנהגות הקטינים, שכן אב אינו "כספומט" המשלם כספים ללא קשר להתנהגות הילדים. ראה גם ע"א 1880/94 קטן נגד קטן דברי הנשיא שמגר, וכן בתיק ע"א 1741/93 אזולאי נגד אזולאי שם נאמר כי שלילת מזונות הינה צעד קיצוני. ע"פ פס"ד ע"א 199/77 חריר נגד חריר יש להתחשב בעיקרון העל בדיני משפחה וגירושין שהינו טובת הילד. עורך דין גירושין עודד פרץ מסכים עם קביעה זו. ראה גם עמ"ש 513/09 פלונית נגד פלוני. עמ"ש 10-04-3603 ד.ר. נגד מ.ר. ואח'. בפרט יש להתחשב בדין לפיו מגיל 15 החיוב של האב לזון ילדיו הינו מדין צדקה בלבד. תמ"ש (ירושלים) 15303/04 ד.ל. נ' ל.ה. מפי כב' סגנית הנשיאה השופטת נילי מימון.
בכל מקרה, גם אם נשללים או מופחתים המזונות בשל מרדנות, אין להורות על השבת מזונות שכבר שולמו - ע"א 125/86 סימנטוב נגד סימנטוב. ע"א 4322/90 אדלשטיין נגד אדלשטיין.
בתיק תמ"ש 44248-05-11 בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים מפי כב' השופט נמרוד פלקס בפסק דינו מיום 5 בספטמבר 2011 הוחלט כי סרבנות ליתן גט מקימה עילה בנזיקין בגין הנזקים שנגרמו בשל הסירוב ליתן גט. ראה תמ"ש (ירושלים) 19270/03 כ.ש. נגד כ.פ.
לגבי עוולת הרשלנות ראה פסק דין ע"א 145/80 ועקנין נגד המועצה המקומית בית שמש בדבר הצורך להוכיח את הפרתה של חובת זהירות מושגית וקונקרטית.
בפסק הדין ע"א 5258/98 נאמר כי הפיצוי בגין סרבנות ליתן גט יכולה לנבוע גם מדיני החוזים. ראה גם תמ"ש (ירושלים) 24760/08 ש.ב.ר. נגד ר.ר. ראה גם את חובת תום הלב בפס"ד רע"א 6339/97 רוקר נגד סולומון.
בית המשפט לענייני משפחה קבע שהמדובר בסרבן גט היות והחיים המשותפים כבר נסתיימו ממזמן, ואין סיכוי קלוש לשיקומם, ואין להותיר את האישה עגונה וללא יכולת להתחתן שוב. משלא הסכים הנתבע לתביעת הגירושין, עוול כלפי התובעת, ועליו לפצותה.
לגבי הנזק, בית המשפט לענייני משפחה הסתמך על פסק הדין ע"א 1730/92 מצראווה נגד מצראווה ופסק לתובעת נזק כללי גם בהעדר כימותו המדויק, ועל דרך האומדנא.
סרבן הגט חויב בפיצוי על סך 164,000 ש"ח וכן חויב בהוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 25,000 ש"ח נוספים.
בפסק דין בית משפט לענייני משפחה בטבריה תמ"ש 13135-10-09 שניתן על ידי השופט אסף זגורי ביום 1/9/2011 נדון גובה המזונות.
יש לבחון את צורכי הקטין, יכולות כ"א מן ההורים.
הדין האישי מחייב את האב בחובה אבסולוטית לגבי קטינים מתחת לגיל 15. ע"א 302/80 אגלזיאס נגד אגלזיאס.
הלכת ע"א 52/87 הראל נגד הראל קבעה כי עבור קטין אחד יש להעמיד את הוצאות המדור בשיעור של שליש מעלות המדור הכללית.
בהלכת ע"מ (חיפה) 318/05 פלוני נגד פלונית נקבע כי במקרה של משמורת משותפת יש להפחית את גובה המזונות בשיעור של רבע, שכן ההנחה היא כי מעורבות גדולה יותר בחיי הילדים מביאה גם למעורבות כלכלית גדולה יותר, ולכן יש להפחית את המזונות בשיעור רבע.
סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קובע כי אדם חב במזונות ילדים לפי הוראות הדין האישי החל עליו, וחוק זה לא יחול על מזונות אילו. ישנה הפנייה לדין העיברי.
הדין העיברי מכיר בשתי חבויות שונות.
האב חייב במזונות חובה לילדים עד גיל 15. זוהי חובה מוחלטת.
מעל גיל 15 חייב האב רק מדין צדקה, וזאת ביחד עם האישה - ע"א 591/81 פורטוגז נגד פורטוגז.
משרד עורכי דין עודד פרץ מדגיש כי דיני משפחה וגירושין הינם תחום המצריך יעוץ וליווי משפטי.
עורך דין דיני משפחה עודד פרץ מייצג גברים ונשים בהליכי גירושין ובעניינים נלווים לפי חוק יחסי ממון, וכן בענייני צוואות וירושות. עו"ד דיני גירושין עודד פרץ מסייע למתגרשים לגרות הסכם גירושין מקיף וכולל במקום בו הדבר אפשרי. המשרד תמיד ממליץ למתגרשים להותיר את קווי התיקשורת פתוחים. עורך דין דיני משפחה עודד פרץ מבהיר כי גם מבחינת עלויות, עדיף למתגרשים להידבר האחד עם השני ולנסות להגיע להסכם גירושין מקיף וכולל, הכולל את נושאי המשמורת, מזונות, הסדרי ראיה וכולי.
עו"ד גירושין עודד פרץ מטפל גם בנושאי פירוק השיתוף בדירת המגורים המשותפת של בני הזוג המתגרשים.
משרד עורכי דין דיני משפחה עודד פרץ עורך הסכמי גירושין והסכמי ממון.
משרדו של עורך דין דיני משפחה וגירושין עודד פרץ מצוי בקרית השרון בנתניה.
אין באמור לעיל משום יעוץ משפטי מחייב מטעם עורך דין גירושין עודד פרץ.
כל הזכויות שמורות לעורך דין דיני משפחה עודד פרץ.
