תובע בלשון הרע אשר חושש כי ניהול ההליכים המשפטיים יפגעו בשמו הטוב יכול לנסות מזלו ולבקש כי בית המשפט ינהל את תביעת הדיבה בדלתיים סגורות ע"פ הוראת סעיף 21 לחוק איור לשון הרע התשכ"ה 1965. פסק דין 1390/96 אייל זמיר נגד רשת שוקן בע"מ. בש"א 105894/02 שלמה יפת נגד ידיעות אחרונות. רע"א 3614/97 עורך דין דן אבי יצחק נגד חברת החדשות הישראלית.
סעיף נוסף המבקש למנוע ממפרסם הדיבה ולשון הרע את האפשרות להמשיך ולשפוך את דמו של הנתבע הינו סעיף 22 לחוק איסור לשון הרע המאשפר לתובע לבקש כי ראיות אודות "שמו הרע" לכאורה, ידונו רק אם וכאשר תוכרע החבות המהותית של הנתבע לפרסומי הדיבה. 13698/07 עורך דין נדב העצני נגד אורלי וילנאי. 11662/05 איתמר בן גביר נגד ברי חמיש. ע"א 34/71 פרידמן נגד חן. רע"א 3576/94 השיקמה הוצאה לאור בע"מ נגד משה רום. רע"א 10462/05 עורך דין יגאל גיל נגד עורכת דין ד"ר שרה פרזנטי. רע"א 2347/02 עופר נמרודי נגד רשות השידור.
פסק דין אילנה דיין נגד סרן ר' - בית המשפט העליון -
ביום 2 בפברואר 2012 בית המשפט העליון החליט לקבל את עירעורה של אילנה דיין מהתכנית "עובדה" כנגד סרן ר' בגין אירוע וידוא ההריגה אשר נטען כי התבצע בנערה פלסטינית.
בית המשפט העליון קיבל כאמור את עירעורה של אילנה דיין בנושא הוצאת דיבה ולשון הרע והפך את החלטת בית המשפט המחוזי בעניין זה.
משרד עורכי דין לשון הרע עודד פרץ מסכימים עם פסק הדין.
פסק דין זה הינו חשוב ביותר שכן הוא שינה את ההלכה שהייתה קיימת עד כה לגבי סעיף 15 (2) לחוק, הריהי הלכת ע"א 213/69 חברת החשמל לישראל בע"מ נגד עיתון הארץ, להלן: הלכת "עיתון הארץ", מאת כב' השופט ויתקון, אשר קבעה כי עיתון יהנה מהגנת סעיף 15 (2) רק כאשר קיים לו אינטרס אישי להגן על חיים, בריאות או רכוש, וכי אין לעיתון חובה מיוחדת לקוראיו לפרסם דברים בעלי עניין ציבורי, שכן ההנחה הייתה בזמנו כי האזרח צריך לפנות לרשות מוסמכת ולא לעיתון. סעיף 15 (2) מקים הגנה למפרסם בתום לב מתוך חובה לעשות את הפרסום.
המשמעות של הלכת עיתון הארץ הייתה שהעיתון היה חייב להוכיח כי מה שפירסם הינו אמת! ומה אם בידי העיתון ראיות בלתי קבילות? מקור עיתונאי חסוי?עדויות שמועה?
בית המשפט קבע כי מסקר שנערך מרבית העיתונים השיבו כי לא היו מפרסמים את פרשת "ווטרגייט" אם מפאת החשש לתביעות לשון הרע.
לפיכך, קבע בית המשפט העליון כי אין צורך שהעיתון יוכיח אמת דיברתי, ודי כי יוכיח כי נהג באופן סביר, תוך הסתמכות על מקורות טובים, תוך מתן זכות תגובה, ולשם עניין בעל חשיבות ציבורית משמעותית, תוך אימות העובדות שבידו, תוך שמאמין בעצמו לאמיתות הפרסום, ותוך הבחנה בין עובדות, דיעות, וחשדות.
נקבע כי אילנה דיין הסתמכה על מקורות טובים, על עדויות חיילים בפלוגה של ר', על קטעים בזמן אמת, ועל חומרי החקירה.
זאת ועוד, דיין פנתה לר', אשר סירב להגיב, ואף פנתה לתגובת צה"ל והביאה את תגובת דובר צה"ל.
כן נקבע כי דיין השמיטה חומרים רלבנטיים, אך הדבר נעשה לשני הצדדים, כך שנשמר איזון סביר. בית המשפט השכיל להבין כי כתבה בת 20 דקות לא יכולה לשקף את מלוא האמת העובדתית, ככל שבכלל ניתן להגיע לאמת אבסולוטית שכזו.
עורכי דין לשון הרע עודד פרץ מסכים עם קביעת בית המשפט בעיקר בשל העובדה כי יש לזכור שהראיות שהיו קיימות בזמנו הספיקו להגשתו של כתב אישום נגד ר' !!
נכון כי ר' זוכה בסופו של יום, ואולם הנתבע צריך להוכיח כי האמת הייתה אמת בשעתה, קרי אמת בשעה בה נעשה הפרסום, ולא אמת ניצחית או אמת בדיעבד. גם עם זאת מסכים עו"ד לשון הרע עודד פרץ, שכן לתקשורת לו עומדים האמצעים החקירתיים אשר עומדים לזכות המשטרה.
בית המשפט העליון ביטל הלכה ישנה זו וסבר כי אבד עליה הכלח.
עורכי דין לשון הרע עודד פרץ מדגישים כי הלכה של בית המשפט העליון מחייבת את כל בתי המשפט, ורק בית המשפט העליון רשאי לשנות את הלכותיו שלו שקבע.
עו"ד לשון הרע עודד פרץ מדגיש כי פסק דין זה בעצם מגדיל את כוחה של התקשורת, וזאת בזמן בו חברי כנסת מסויימים מנסים להגביל את חופש הביטוי, וראה הצעתו של ח"כ יריב לוין לעניין התיקון לחוק לשון הרע וכולי.
בית המשפט קבע כי אמצעי תקשורת רשאי להשתמש בשינויי עריכה סבירים ובקולות רקע, ובצילומי אילוסטרציה וכל עוד אין המדובר בעיוות של המציאות, ואין זה תפקידו של בית המשפט להציע דרכים חלופיות למלאכת העריכה. עורכי דין לשון הרע עודד פרץ מסכים עם קביעה זו. בית המשפט העליון קבע כי המחוזי שגה בכך שדיקדק והחמיר יתר על המידה בשיקולי העריכה והיצירה.
בית המשפט גרס כי יש להתחשב בעובדה כי פניו של ר' טושטשו, כי שמו לא נחשף, כך שמוזערה הפגיעה בו.
זולת הגנת סעיף 15 (2) נפסק כי לדיין עומדת גם הגנת אמת דיברתי, וזאת חרף הגוזמא שבתיאוריה, המהווים פרט לוואי שאינו משנה את העובדה כי הדיווח היה אמת ברובו.
כאמור, בית המשפט קבע כי די לו לנתבע שיוכיח את הגנת אמת לשעתה, ואין צורך בהוכחת אמת בדיעבד.
בית המשפט מצא את חברת "טלעד", להבדיל מאילנה דיין, כאחראית בלשון הרע ביחס לשידור הפרומו, וחייבה בהוצאות ע"ס 100,000 ש"ח.
בית המשפט רומז כי אין לחייב נתבע לפרסם סעד של תיקון או הכחשה או התנצלות אם הנתבע אינו מאמין בכנות בתיקון. עו"ד הוצאת דיבה עודד פרץ מסכים שכן לא ראוי כי החוק יעודד צביעות.
משרדו של עורך דין לשון הרע באינטרנט עודד פרץ עוסק בליטיגציה ובייצוג בבתי משפט, ובתביעות בגין לשון הרע והוצאת דיבה בפרט.
ויודגש כי קיימת חזקה לפיה כאשר בחשבון פייסבוק מופיע שמו ו/או תמונתו של אדם, חזקה כי הוא שאכן כתב את הדברים. משרד עורכי דין לשון הרע בפייסבוק עודד פרץ מבהיר כי מסמכי אינטרנט ופייסבוק הינם קבילים כראייה בבית המשפט. גם בפייסבוק, כמו בכל מקום אחר, לא כדאי להוציא דיבה ולשון הרע!!
בתיק תמ"ש (ב"ש) 21757-10-11 פלונית נגד אלמוני ניתן פסק דין מצויין לעניין הוצאת דיבה ולשון הרע בפייסבוק. בית המשפט קבע כי פירסום על "קיר" הפייסבוק הינו פירסום המוני שהופך לנחלת הכלל. עורך דין לשון הרע בפייסבוק עודד פרץ מסכים עם הקביעה לפיה פרסום דיבה בפייסבוק הינו חמור יותר מאשר בעיתון. במקרה זה קבע בית המשפט כי הקללות והגידופים בפייסבוק עולים כדי הפרה של חוק איסור לשון הרע,התשכ"ה-1965 ובצדק.
משרד עורכי דין לשון הרע באינטרנט עודד פרץ מדגיש כי פסיקת בתי המשפט כיום בדיני לשון הרע והוצאת דיבה הכירה בכך שהפייסבוק בפרט והאינטרנט בכלל הינם כיכר העיר החדשה. פעם עטפו את הדגים של היום עם העיתונים של האתמול, אך היום פרסום דיבתי יכול להיוותר ברשת האינטרנט לדיראון עולם.
משרד עו"ד הוצאת דיבה עודד פרץ מדגיש כי הפייסבוק איננו עולם חוץ-משפטי, ויש להיזהר מפירסומי לשון הרע בפייסבוק, וכן לכבד זכויות יוצרים וקניין רוחני, גם בפייסבוק ובכל מקום אחר ברשת האינטרנט.
עורך דין לשון הרע עודד פרץ מפנה למספר תביעות הדיבה הרבות המוגשות בבתי המשפט ביחס ללשון הרע באינטרנט ובפייסבוק. פרסום לשון הרע יכול להעשות גם בטוויטר, ובכל רשת חברתית, לרבות בוואטסאפ.
כן מטפל משרד עו"ד לשון הרע בפייסבוק עודד פרץ בקובלנות פליליות בלשון הרע ובגין פגיעה בפרטיות.
אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי מחייב מטעם עורך דין הוצאת דיבה בפייסבוק עודד פרץ.
הזכויות שמורות,
עורך דין לשון הרע עודד פרץ.
