בפסק הדין שרצר בר, תביעתה של התובעת בגין הפרת חוק הגנת הפרטיות נדחתה בשתי ערכאות. התובעת צולמה ברקע וכאורחת בחתונה של המפורסם ננסי ברנדס, ביחד עם שאר החוגגים. נפסק כי התובעת ידעה כי החתונה מאוד מתוקשרת ומצולמת לפרסום, והיא נתנה את הסכמתה בהתנהגות לפרסום התמונה. מדובר בצילום שנעשה ברשות הרבים ולכן מוגן ע"פ חוק הגנת הפרטיות. בנוסף, לא היה בתמונה דבר מבזה או משפיל. התובעת חויבה בהוצאות ההליך ותביעתה נדחתה. עורך דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ מסכים.
האזנת סתר גם כן מהווה פגיעה בוטה בזכות לפרטיות. חוק האזנות סתר התשל"ט 1975 קובע כי האזנת סתר הינה האזנה ללא הסכמתו של אף צד לשיחה. ראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות או האזנת סתר בד"כ יהיו בלתי קבילות בבית המשפט (ת"א 2176 טוויל). בפסק דין זה נקבע כי גורמים שלא הוסמכו כחוקרים פרטיים ע"פ חוק חוקרים פרטיים התחזו, בלשו והתחקו אחר נפגעת תאונה, תוך שמוציאים ממנה במרמה מיני ממצאים לגבי מצבה הרפואי. בפסק הדין ת"א 1811-06 זאב מרשה נפסק פיצוי ע"ס 40,000 ₪, בגין פרסום תמונות ללא רשותו של המצולם. התמונות לוו בתמליל לפיו התובעים הם עניים הזקוקים לתרומות. התובעים הסכימו להיות מצולמים, אך לא שיערו ולא נאמר להם כי התמונות יפורסמו.
פסק הדין ע"א 439/88 מדינת ישראל נגד ונטורה קבע מהם העניינים המהווים עניינים פרטיים. פסק הדין קבע שאין להתיר את הקמתו של מרשם, מעין "רשימה שחורה" של אנשים אשר הצ'קים שלהם חזרו, וזאת ללא הבחנה מהי הסיבה לכך שהצ'ק חזר. עורך דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ מסכים עם ההחלטה. בפסק הדין מבית המשפט העליון ע"פ 5026/97 ג'ק גלעם נגד מדינת ישראל הורשע אדם בפלילים בגין עבירה על חוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981. הנאשם היה חוקר פרטי אשר צילם על פי מצוות לקוחו את אשת הלקוח במצב אינטימי לצורך השגת ראיות לבית המשפט. נפסק כי הפגיעה בפרטיות הינה חמורה ובלתי מוגנת. גם פסק דין ע"פ 1302/92 מדינת ישראל נגד נחמיאס דיבר על חשיבותה של הזכות החוקתית לפרטיות ועל חשיבותו של חוק הגנת הפרטיות. סעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי הפרטיות הינה זכות חוקתית. עורך דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ מסכים עם דברים אילו.
פגיעה בפרטיות ע"פ חוק הגנת הפרטיות יכולה להיות גם כאשר נחשפים מסמכים משפטיים או רפואיים. חוק הגנת הפרטיות שומר על זכותו של אדם להיעזב לנפשו. חוק הגנת הפרטיות אוסר מעקבים והאזנות סתר. חוק הגנת הפרטיות אוסר על פרסום של מידע שהגיע למי שיש לו חוזה עם הנפגע, ואוסר פרסום ע"י מי שיש לו חובות נאמנות וסודיות כלפי הנפגע. חוק הגנת הפרטיות מגן על סוד שיחו של אדם, מגן מפני חדירה לביתו. עו"ד פגיעה בפרטיות עודד פרץ מדגיש כי פגיעה בפרטיות יכולה להיעשות גם כאשר אדם מצוי לכאורה ברשות הרבים. למשל, נפסק ע"פ חוק הגנת הפרטיות כי כאשר אדם נמצא במצב אינטימי, אפילו אם ברבים, אזי הוא מתכנס לתוך עצמו והופך להיות ברשות היחיד. חוק הגנת הפרטיות אוסר לצלם אדם ברשות היחיד וכן אוסר לצלם אדם בכלל כאשר הדבר עלול להשפילו או לבזותו. נפסק כי חוק הגנת הפרטיות חל גם בין בני זוג והעובדה שאנשים הינם נשואים לא בהכרח אומרת כי הם ויתרו על זכותם לפרטיות (ראה פסק דין גלעם) בג"צ 6650/04 פלונית נגד בית הדין הרבני.
בפסק הדין ת.א.(ת"א) 47611/00 יצחק קורנפיין נגד רשת שוקן זכה הכדורגלן לשעבר של בית"ר ירושלים בפיצוי בגין פגיעה בפרטיותו בכך שמקומון פרסם את תמונתו ללא הסכמתו. בפסק הדין 19080/91 מיקי ברקוביץ תבע הכדורסלן האגדי בגין פגיעה בפרטיותו ועשיית ריווח על חשבונו וללא הסכמתו. כך גם נפסק בפסק הדין אלוניאל נגד אריאל מקדונלד. לעומת זאת, בפסק הדין ליאור מילר ויעל אבקסיס נדחתה התביעה בגין פגיעה בפרטיות.
חוק הגנת הפרטיות
חוק הגנת הפרטיות התשמ"א 1981 קובע הגנה המכונה הבעת דעה על ידי ממונה. קיימת דרישה של תום לב ושל סבירות. ישנה הגנה נוספת על יצירות ספרות ואומנות. הפסיקה קבעה היטב כי כאשר אדם מוציא מסמך משליטתו לטובת נמען ספציפי, אין באמור, בד"כ, משום הסכמה למסירת פרטים לכל גוף אחר, ובוודאי לא למטרה אחרת מזו לשמה נמסר המידע הפרטי מלכתחילה. עו"ד פגיעה בפרטיות עודד פרץ מסכים.
חוק הגנת הפרטיות מבקש להגביל את הנגישות לעניינים פרטיים וצנועים, אפילו אם ענינים אילו חשופים לאנשים מסויימים. עו"ד פגיעה בפרטיות עודד פרץ מזכיר כי חוק הגנת הפרטיות עוסק בזכותו של אדם להיוותר אנונימי ולנהל את ענייניו הפרטיים הרחק מעיני הציבור. הזכות לפרטיות מאפשרת ומתירה לפרט לפתח את מושג האינדיבידואליות המבדיל אותו מבריות אחרות. נכון, לאישי ציבור ישנה ציפייה פחותה לכך שחייהם יוותרו פרטיים, אך חוק הגנת הפרטיות חל גם עליהם, ולא ניתן לומר כי הם איבדו לגמרי את זכותם לפרטיות. חוק הגנת הפרטיות מגן בפרט על פרטיותו של אדם בתוך ביתו - "ביתו של אדם הוא מבצרו". ואולם, נפסק כבר כי צילום חיצוני וכללי של חזות בית אינה בהכרח מהווה פגיעה בפרטיות. זכור צילום ביתו של האלוף יואב גלנט. חוק הגנת הפרטיות הינו רלבנטי בפרט בעידן האינטרנט, הפייסבוק ומנועי החיפוש, וכאשר גופים מסחריים מנסים כל העת להתחקות ולבלוש אחר צרכיו המסחריים של הציבור. חוק הגנת הפרטיות חייב לעדכן את עצמו לתנאי הזמן המשתנים, וכך גם פסיקת בתי המשפט העוסקת בפגיעה בפרטיות.
עו"ד פגיעה בפרטיות עודד פרץ מדגיש כי הפסיקה הכירה בכך שכאשר ה"הסכמה" שניתנה לפגיעה בפרטיות ניתנה במרמה, הרי שלא מדובר כלל בהסכמה. למשל, צלם הנכנס לשטח פרטי בתואנת שווא. בתי הדין לעבודה הכירו בכך שגם לעובד יש זכות לפרטיות, ופגיעה בפרטיותו של עובד צריך שתעשה בהסכמתו. כאשר החודר לפרטיות מציג מצג שווא ובכך זוכה ב"הסכמה", יחוב ע"פ חוק הגנת הפרטיות. ההסכמה אינה הסכמה אמיתית. הפסיקה הכירה כי כאשר נעשה שימוש בויתור על סודיות רפואית למטרה אחרת אזי מהווה הדבר פגיעה בפרטיות. כאשר אדם מתראיין לעיתון חזקה עליו כי מתכוון שהדברים יפורסמו, אלא אם כן מציין מפורשות אחרת.
בפסק הדין ד"נ 9/83 בית הדין הצבאי לערעורים נגד ועקנין נאמר כי מעקב חשאי אחר אדם מהווה פגיעה בפרטיות ע"פ חוק הגנת הפרטיות התשמ"א 1981. אין ספק כי התקנת מצלמה במקום מוצנע מהווה פגיעה בפרטיות. תיבת הדוא"ל של אדם תחשב לרב כרשות היחיד שלו, זולת אם הסכים או ידע כי אדם אחר גם כן מחטט שם. החוק הבדיל בין מייל פרטי לבין מייל השייך למקום העבודה. דב"ע 4/97-70 אוניברסיטת תל אביב נגד ההסתדרות הכללית. בתי המשפט קבעו כי יש להתחשב בציפייה הסבירה של האדם כי לא תעשה פגיעה בפרטיות בנסיבות הספציפיות. לעיתים אדם המצוי ברשות הרבים עושה פעולה מסויימת אשר גורמת לו להתכנס לרשות היחיד. למשל, אדם המקיים יחסים בבית מלון ציבורי או בשירותים ציבוריים ייחשב כמי שמצוי ברשות היחיד. עורך דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ מסכים. הפסיקה העוסקת בפגיעה בפרטיות מגנה על עניינים כגון קיום יחסים אינטימיים. הפסיקה קבעה כי פעולת עיקול כנגד כמות לא סבירה של מחזיקים או צדדים שלישיים היא איננה סבירה ויכולה לעלות כדי פגיעה בפרטיות. בפסק הדין ג'ק גלעם נפסק כי כאשר הפגיעה בפרטיות מהווה גם עבירה פלילית הרי שתשלל טענה להגנת תום הלב.
חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 11) התשע"א-2011 קובע כי פרסום תצלומו של אדם שנפגע ברבים מהווה כפגיעה בפרטיות. בפסק הדין מולטילוק בע"מ נגד רב בריח השקעות בע"מ נפסק כי יש לפסול מסמכים שהושגו תוך פגיעה בפרטיות, וזאת מכח סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א 1981. ראה גם ע"א 1581/92 אברהם אבי ולנטין נגד דורית ולנטין. בפסק הדין א (כפר סבא) 7830/00 ארנון בורוכוב נגד אלישי פורן נאמר כי למשתמשי אינטרנט יש ציפייה לשמירה על פרטיותם. ואולם, יש להבחין בין הציפייה לפרטיות בפורום פתוח לבין המייל הפרטי של אדם.
למשרד עורכי דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ ושות' ניסיון בתביעות בגין פגיעה בפרטיות ועוסק בהגשת קובלנות פליליות בגין פגיעה בפרטיות ולשון הרע. בהחלטה בעניין של עו"ד סגלית סימון זיו נגד עו"ד שלוה פוטשניק נקבע כי הסכם שכר טרחה אינו מהווה מידע פרטי וכי יש נסיבות שחובה לחשוף אותו. ההליך עסק בתביעה שהגישה עו"ד סגלית סימון זיו נגד עו"ד שלוה פוטשניק בגין כך שעו"ד שלוה פוטשניק סירבה להעביר לעו"ד סגלית סימון זיו את שכר טרחתה המוסכם בגין הפניית לקוחות. כן סירבה עו"ד שלוה פוטשניק לאפשר לעו"ד סגלית סימון זיו עיון בהסכם שכר הטרחה. בתיק זה, סירבה עו"ד שלוה פוטשניק לחשוף את הסכם שכר הטרחה, ובית המשפט קבע שהיה על עו"ד שלוה פוטשניק לחשוף אותו ולכן חייב את עו"ד שלוה פוטשניק בהוצאות ושכ"ט עו"ד.
בפסק הדין עב (חיפה) 2887/03 סרגי ריבן נגד מקסים גרינקו נפסק כי למעסיק החושד כי עובד גונב ממנו מותר להתקין מצלמה באותו איזור, לזמן קצוב, ולמטרה זו.
בפסק הדין ת.א. 6002-09-08 שריף חלבי נגד חברת החדשות הישראלית בע"מ שניתן ע"י השופטת אילה דגן מבית משפט השלום בחיפה נפסק פיצוי בגין הפרת חוק הגנת הפרטיות בכך ששודרה כתבה בה נראו למספר שניות, באופן בלתי מטושטש, פניו של עובד תחנת דלק ערבי אשר הוכה נמרצות בידי שודדים אשר שדדו את תחנת הדלק בה הוא עבד.
עורך דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ מסכים עם פסק הדין שכן אין בהצבת מצלמות במתחם תחנת הדלק משום הסכמה של העובד כי הצילומים יפורסמו.
זאת ועוד, עו"ד חוק הגנת הפרטיות עודד פרץ סבור כי הפירסום הנ"ל אף עולה כדי הוצאת דיבה ולשון הרע.
בתאריך 18 בספטמבר 2011 נתנה כבוד השופטת חנה ינון מבית משפט השלום בתל אביב בתיק ת.א. 48511-07 ד"ר דב קליין נגד פרופורציה, גוגל פסק דין שעסק בחוק הגנת הפרטיות.
עורך דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ סבור שמדובר בפסק דין חשוב ביותר.
הרקע לדברים הינו כדלקמן: התובע, ד"ר דב קליין הינו מנתח פלסטי. הנתבעת, חב' פרופורציה, הינה מרפאה לניתוחים פלסטיים.
התובע הוכיח בפני בית המשפט כי הנתבעים השתמשו בקישורים הממומנים בגוגל באופן כזה שכאשר פלוני מקיש במנוע החיפוש גוגל את שמו של התובע, הוא מופנה לאתר האינטרנט של חב' פרופורציה!
התובע טען כי בכך נעשה שימוש מסחרי שלא כדין בשמו, קניינו הרוחני, ובכך "גונבת" חב' פרופורציה שלא כדין לקוחות המבקשים לבצע ניתוחים פלסטיים, וצעשרת שלא כדין על חשבונו, ו"גונבת" לו לקוחות בניגוד לדין, ובניגוד לחוק הגנת הפרטיות.
במילים אחרות, הנתבעים עושים שימוש בשמו של התובע, על מנת להגביר את הכניסות לאתר האינטרנט שלהם, כאשר ברור שהתובע וחב' פרופורציה מתחרים הלכה למעשה על אותו קהל לקוחות.
טענותיו של התובע התגלו כמוצדקות, שכן לא יעלה על הדעת שאדם יקיש בגוגל את הביטוי "ד"ר דב קליין", ואז יגיע לאתר האינטרנט של חב' פרופורציה, המתחרים עם ד"ר קליין על אותו קהל לקוחות!
סעיף 2 (6) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 קובע כי פגיעה בפרטיות הינה שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם רווח.
היות וד"ר דב קליין לא הוכיח נזקי ממון ברי תימחור, בית המשפט פסק לו את הפיצוי הסטטוטורי ללא הוכחת נזק הנקוב בחוק הגנת הפרטיות על סך 50,000 ש"ח, ובליווי הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
עורך דין חוק הגנת הפרטיות עודד פרץ מסכים עם פסק דין זה.
בפסק הדין מיום 15/11/2011 ערן הירש נגד מדינת ישראל הוגשה תביעה בגין פגיעה בפרטיות על פי חוק הגנת הפרטיות נסיבותיה כדלקמן:
התובע רכש יאכטה, ומס' ימים לאחר רכישתה דיווח שהיא טבעה והגיש תביעה נגד חברת הביטוח, שדחתה את דרישתו, ולכן הגיש התובע תביעה בבית המשפט כנגד חברת הבטוח.
בגין אירוע תביעת היאכטה הגישה רשות הספנות והנמלים- (רספ"ן) קובלנה משמעתית נגד התובע לבית הדין המשמעתי לימאים.
התובע חשד שמס' גורמים ברספ"ן מתנהלים כלפיו שלא כשורה, ולכן הגיש תלונה במשטרה נגד מס' גורמים ברספ"ן.
רספ"ן קבעה כי התובע זייף רישיון שייט.
נוימן מרספ"ן יידע את רפ"ק גלאור מהמשטרה, והמשטרה חשפה בפני רספ"ן כי בדיקת המשטרה, חוות דעת מז"פ, העלתה גם היא כי רישיון השייט זוייף וכי העניין הועבר לפרקליטות להגשת כתב אישום, ורספ"ן פנו לפרקליטות בכדי לקבל את חוות הדעת, אך המשטרה סירבה לתיתה.
רספ"ן התייצבו כעדים בתביעה הבטוחית וטענו כי רישיון השייט הינו מזוייף, וכי גם המשטרה מסרה להם כך ועל כן העבירה העניין לפרקליטות.
התובע תבע את רפ"ק גלאור בגין כך שפגע בפרטיותו בכך שמסר לנוימן מרספ"ן, נגדו התובע התלונן במשטרה, מידע פרטי, ואת נוימן מרספ"ן תבע התובע בגין כך שפגע בפרטיותו בכך שחשף בתביעה הבטוחית את קיומה של חוות דעת מז"פ לפיה רישיון השייט זוייף.
היות והמדינה הגישה הודעה על קיום חסינות לעובדי ציבור לפי סעיף 7 א לפקודת הנזיקין, הרי שהגורמים מרספ"ן שנתבעו בתחילה, הוחלפו בנתבעת, מדינת ישראל.
יצויין כי התובע הורשע בהליך הפלילי, אך התעקש להמשיך בתביעתו האזרחית זו.
בית המשפט קבע כי אכן יש כאן פגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 שכן שיחת הטלפון בין נוימן מרספ"ן לרפ"ק גלאור מהמשטרה לא היוותה חלק מפעולת חקירה משטרתית, ולמרות שהייתה למשטרה הסמכות לחקור כל גורם ברספ"ן, השיחה המדוברת לא עלתה כדי חקירה, ולכן מסירת מידע מתוך תיק החקירה המשטרתית מהווה פגיעה בפרטיות, ובפרט שהמידע שנמסר היה מהותי ולא טכני, ובנוסף, למשטרה אין הגנה בגין פגיעה זו בפרטיות, שכן אין בדין, לרבות בפקודת המשטרה, היתר לחשיפת מידע מהותי מתוך תיק המשטרה, ואדרבא כאשר נוימן הינו נילון בחקירה המשטרתית שכן התובע התלונן עליו.
נפסק כי המשטרה הייתה רשאית להציג את המידע לרספ"ן רק אם רספ"ן תציג צו שיפוטי, או במסגרת חקירה משטרתית כלפיי נוימן, דבר שלא נעשה.
בית המשפט קבע כי אין המדובר בשת"פ בין שתי רשויות חקירה, רספ"ן והמשטרה, היות וניומן מרספ"ן היה בחזקת נילון בעצמו.
ואולם, והיות ובנסיבות התובע אכן הורשע בזיוף רישיון השייט, לא נפסק לו פיצוי משמעותי אלא פיצוי בוז.
משרד עורכי דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ מסכים.
בילוש ופגיעה בפרטיות באמצעות החדרת תוכנת מחשב שהינה מעין "סוס טרויאני":
בתאריך 15/3/2012 נתן הרכב בית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק ע"א 15374-06-11 מיכאל האפרתי ואח' נגד ז'קונט אמנון.
משרד עורכי דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ סבורים כי זהו פסק דין מעניין ביותר.
דובר היה במערערים, אשר פעלו בבילוש אסור על אחרים באמצעות החדרה של תוכנה שפיתחו, מעין סוס טרטויאני במחשבים של אחרים, וזאת במסווה של קובץ או תוכנה תמימים.
המערערים, בין היתר, פרצו לחשבונות מייל, שלחו תכתובות, וכולי, כאילו המשיבים לעיל התוודו בעבירות פליליות, כך שהלכה למעשה שלטו במחשבו של אדם אחר.
בצדק, לעניות דעתו של עו"ד הגנת הפרטיות עודד פרץ, ערכאת הערעור דחתה את העירעור, שכן החלטת בית משפט השלום הייתה נכונה ומידתית, קבעה כי עסקינן בהפרה בוטה של חוק הגנת הפרטיות.
התראה מהעירייה בגין אי תשלום חוב כפגיעה בפרטיות וכלשון הרע:
ביום 2 במאי 2012 ניתן פסק דין מאת כב' השופט עודד שחם מבית משפט השלום בירושלים בתיק א (ירושלים)11374/09 עו"ד ניסן שאוליאן נגד עירית ירושלים.
התובע הגיש תביעה בגין כך שהעירייה שלחה לו בדואר רשום מעטפה שעל חלקה החיצוני נכתב באותיות גדולות בצבע אדום- "התראה אחרונה לפני נקיטת צעדי אכיפה", וזאת ביחס לאי תשלום חובות חנייה.
משרד עו"ד חוק הגנת הפרטיות עודד פרץ מסכים עם החלטת בית המשפט לפיה עסקינן גם בלשון הרע וגם בפגיעה בפרטיות.
המבחן הראשון - האם לפנינו פרסום שעלול לבזות אדם סביר? עו"ד הגנת הפרטיות עודד פרץ מסכים שכן. הפרסום מציג את התובע כמי שאינו משלם את חובותיו לעירייה, ואשר עלול להציגו לבריות כסובל מבעיה כלכלית, ואדרבא כאשר מדובר בתובע שהינו עורך דין במקצועו. אם כן, לפנינו לשון הרע, לכאורה.
המבחן השני - האם מתקיים אלמנט הפרסום הדרוש לתביעות לפי חוק איסור לשון הרע או לפי חוק הגנת הפרטיות? התשובה היא כן, שכן משלוח מעטפה מקיים את אלמנט הפרסום.
ניתן לטעון, אולי, כי משלוח מעטפה לנמען בלבד, ואם היא מגיעה לנמען בלבד, אינה מקימה את אלמנט הפרסום, שכן הרי דרוש פרסום לפחות לאדם נוסף זולת הנמען/ הנפגע בעצמו.
ואולם, טיעון זה נדחה בפסיקת בתי המשפט, ובצדק, לעניות דעתו של עורך דין הגנת הפרטיות עודד פרץ. ע"א 740/86 תומרקין נגד העצני שם נאמר כי משלוח מעטפה באופן שכזה יוצר פוטנציאל כי הפרסום יגיע לידיעת אנשים נוספים, למשל מזכירה, דוור, שכן כבר התמליל הפוגעני מופיע בחלקה החיצוני של המעטפה, כך שגם מי שלא פותח את המעטפה נחשף אליו.
המבחן השלישי - לאחר שקבענו שיש לפנינו עוולה לכאורה, האם לנתבע עומדות הגנות לפי חוק הגנת הפרטיות או חוק איסור לשון הרע? התשובה הינה שלילית, גם לדעתו של משרד עורכי דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ.
סעיף 23 ב לחוק הגנת הפרטיות אוסר על גופים ציבוריים למסור מידע, אלא ע"פ חוק או לפי הסכמה של הנפגע הפוטנציאלי.
סעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות מגדיר "מידע" בצורה רחבה, ולרבות כנתונים על אישיותו של אדם, והפסיקה קבעה כי גם שמו של אדם הינו עניין פרטי.
עיריית ירושלים, הנתבעת, לא הצליחה להפנות לשום מקור חוקי אשר מראה כי העירייה מחוייבת לשלוח התראות כאלו דווקא באופן זה, שכן אין צורך בכיתוב בחיצוני, וניתן להסתפק בהתראה שמופיעה רק בפני מי שטרח לפתוח את המעטפה.
דווקא קיימת חקיקה המראה בדיוק ההיפך, כי העירייה מחוייבת בהגנה על פרטיותם של נמעני מכתביה. ראה למשל תקנה 3ג לתקנות המיסים (גביה) הקובעת כי העירייה תשתמש אך ורק במעטפות סגורות.
אם כן, פרשנות סבירה של החוק, גם לדעתו של משרד עורכי דין חוק הגנת הפרטיות עודד פרץ, הינה שהמחוקק אסר על כיתוב חיצוני על המעטפה, אשר מגלה אודות תוכן המכתב הספון בתוך המעטפה.
כלומר, העירייה לא כתבה את כל מכתבה בתוך המעטפה הסגורה, אלא כתבה חלק ממכתבה וזאת על גבי המעטפה, על חלקה החיצוני, כאילו עסקינן בחלק מכתב שכלל לא הושם בתוך מעטפה והגלוי לפיכך לעיני כל.
המידע שנחשף נוגע לצינעת חיים, לא פחות, ולנפגע היתה ציפייה סבירה שלא ייחשף.
האם חלה הגנה כלשהי? אמנם הפרסום הינו אמת, אך אין עניין ציבורי בפרסומו, דבר השומט את הקרקע להגנת "אמת דברתי".
העירייה לא הוכיחה כי כיתוב חיצוני ומודגש זה יש בו כדי להראות כי הוא גורם לציבור לשלם קנסות. אדם המקבל בחתימתו מכתב בדואר רשום, שומה עליו שיקרא את תוכנו, ואין צורך בכיתובים מודגשים על חלקה החיצוני של המעטפה, ואילו לא רק מיותרים, אלא גם בלתי חוקיים המהווים הפרה של חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981.
נכשל גם ניסיונה של העירייה להראות כי עיריות אחרות גם כן שולחות מכתבים במתכונת דומה, וכי זו פרקטיקה מקובלת.
אמנם נקבע כי העירייה פעלה בתום לב, ללא כוונה לפגוע, אך הגנת תום הלב מצריכה בצידה הכנה מהותית מוכרת ע"פ החוק, וכזו כאמור לא עמדה לעירייה.
הטרדות טלפוניות כפגיעה בפרטיות:
ביום 19 בדצמבר 2012 ניתן פסק דין בדיני הגנת הפרטיות בבית המשפט למשפחה ברמת גן מאת כבוד השופטת כליסה מילר בתיק תמ"ש 52733-12-10. המדובר בתביעה שהגישה התובעת כנגד הדרוש שלה בגין הטרדה טלפונית בביתה באמצע הלילה. חקירה משטרתית העלתה כי המטרידן הינו אכן הגרוש, והגרוש אכן הודה בעניין זה.
משרד עו"ד פגיעה בפרטיות עודד פרץ מסכים כי יש כאן עבירה על סעיף 2 (1) לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א 1981 שכן המדובר בבילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת.
בית המשפט הסתמך על פסק הדין בג"ץ 2481/93 דיין נ' מפקד מחוז ירושלים, וכן על רע"פ 10462/03 הראר נ' מ"י.
עורך דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ מסכים עם הפיצוי בסך 10,000 ש"ח בלבד שהשית בית המשפט על הנתבע.
חוקהגנת הפרטיות קובע כי המונח פרסום "לשם ריווח", מתמלא גםכשאין ריווח בפועל. המבחן הוא סובייקטיבי. ראה כב' השו' הילה גרסטל בת.א.(ת"א) 19080/91 מיקי ברקוביץ ואח' נ' עיתונות מקומית בע"מ דינים שלום יב365. ראה גם ת"א 47611/00 קורנפיין נ' רשת שוקן בע"מ.
בענייןקורנפיין פסקה כב' השו' י. שבח סג"נ לטובת התובע סך 40,000 ₪, וזאת בגיןפירסום בודד של תמונה שאיננה אינטימית . בעניין קורנפיין נפסק פיצוי גם בגין עעש"ב. ראה עמ' 7 לפסה"ד.
ראה גםת.א. 667/97 מרדכי עמר נ' רשות הדואר.
ראהת.א. 2578/00 אריאל מקדונלד נ' מקדונלדס לעניין פרסומת מיסחרית. עמ' 47לפסה"ד- "סבורים אנו כי העושה שימוש מסחרי בשמו, בדמותו או בקולו של אחר, מבלי לקבל לכך את הסכמתו, עושה עושר ולא במשפט..חייב הוא לשלם.. דמי השימוש הראויים..".
כן ראה הלכת בורוכוב נ' פורן ת.א. (כ"ס) 7830/00, לעניין פגיעה שנעשית על ידי מי שחב לנפגע חובות נאמנות. וכן לעניין פגיעה בצינעת חיים,להבדיל מפגיעה בפרטיות, שגם היא מהווה עוולה.
ראה גםא (ת"א) 199509/02 מנשה דרוד צדיק נ' הארץ ואח' לעניין רשות הפרט ולעניין הפגיעה באדם מסורתי.
בעניין צדיק לעיל, פסק כב' ביהמ"ש העליון פיצוי ע"ס 30,000 ₪ בליווי הוצאות משפט ע"ס 10,000 ₪, וזאת בגין פירסום בודד. העליון בפרט סמך החלטתו על ההבטחהשניתנה לנפגע לפיה הצילום לא יפורסם.
בפס"ד ע"א 3645/07 קוזובר אנה נגד חדשות 10 מחוזי ת"א נפסק פיצוי ע"ס 60 אלף ₪ בגין פרסום תמונתה של אישה שמנה במסגרת תשדיר משפיל אודות השמנה.
בפס"ד שוורץ נגד קייזר ת.א. 6462-08-08 במ"ש מחוזי מרכז נפסק כי ע"פ חוק הגנת הפרטיות אין צורך להוכיח כי התובע הושפל בפועל, ומספיק להוכיח כי עלול היה להיות מושפל. הנתבע חויב בפיצוי ע"ס 50 אלף ₪.
בפס"ד ע"א 3185/02 פלונית נגד מרכז רפואי ענת מחוזי ת"א הצליחה התובעת להוכיח כי תמונת שדיה פורסמה לאחר שעברה ניתוח קוסמטי להגדלת חזה. לתובעת נפסק שכר ראוי ע"פ דיני עשיית העושר ונפסק פיצוי ע"ס 30 אלף ₪.
בפס"ד ת.א. 1811/06 זאב מרשה - שלום עפולה- נפסק פיצוי של 40 אלף ₪ בגין פרסום תמונות.
בפסק הדין אברהם משולם נגד מימד צילום א. 1068/06 במ"ש שלום קרית גת- צלם חתונות חויב בפיצוי של 12 אלף ₪ על כך שהשתמש בתמונת החתונה ללא כל רשות.
בפסק הדין א 1511/07 אברג'יל שירן בבית המשפט השלום באילת, ריקושט חויבה לפצות חייל בחמישים אלף שקלים בגלל שהשתמשה ללא רשות בתמונתו לצורך פרסום.
ראה גם ד"נ 83/9 ב"ד צבאי לעירעורים נ' ועקנין לעניין היקפה של הזכות לפרטיות.ראה גם בג"צ 2481/93 דיין נ' וילק ואח'.
הזכות לפרטיות הוכרה בישראל כזכות יסוד חוקתית, כזו על – חוקית, באשר בשנת 1992 חוקק חוקיסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר הביא לשינוי מהותי במעמדה של הזכות לפרטיות. להלן לשוןסעיף 7 לחוק היסוד הישים במקרה דנן:
7."(א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
(ב)אין נכנסים לרשות היחיד של האדם שלא בהסכמתו".
הזכות החוקתית לפרטיות והרציונל להכרה בה הינם מאבני היסוד של המשטר הדמוקרטי. "ההכרה בפרטיות היא ההכרה באדם כפרט אוטונומיהזכאי לייחוד אל מול האחרים. ייחוד זה הוא המאפשר לאדם להתבצר באישיותו כבעלת משמעותהראויה לכיבוד". כב' השופט ח. אריאל בתיק ע"פ 2963/98 גלעם נגד מ"י.
הפרטיות ייעודה ליתן לאזרח "תחום מחייה" שבו הוא הקובע את חשיפתו, ולא אחרבמקומו. בתחום זה האדם הוא עם עצמו. זוהי זכותו "להיעזב לנפשו" (The right to be leftalone) (כב' הנשיא בדימוס השופט אהרון ברק בבג"צ 6650/04 פלונית נגד ביה"ד הרבני האזורי בנתניה ואח', המצטטמפסיקה אמריקאית Olmstend v. U.S., 277 US 438, פסק דין מארה"ב אשר קנה לעצמו מקום של כבוד בפסקי הדין שלבתי המשפט בישראל).
בפסקדין ע"א (ת"א) 1410/93 פרופ' מיכה נוימן נ' לפקיפקר בית חולים נמצא אחראי לכך שחומר שנשלח לבית המשפט, מבלי שצוין על המעטפה שהוא סודי, הגיע לידי כל מי שיבקש לעיין בתיק בית המשפט.
בעמ'480 של סיפרו של דן חי, נאמר כי הטוען כי הינו פועל מתוך חובה לפעול, עליו הנטל להוכיחכי פעל אך ורק מתוך חובה, וללא מניע אישי. כן עליו לשכנע כי הפגיעה לא חרגה בהיקפה אלא רק לצורך המדובר. המלומד מפנה לפסקי הדין ע"א 552/73 רוזנבלום נ' כץ, ע"א 213/69 חב' החשמל נ' עיתון הארץ, וכן לסיפרו של זאב סגל, הזכות לפרטיותמול הזכות לדעת, עיוני משפט ט', התשמ"ג עמ' 175. בפס"ד עב (חיפה) 2887/03 סרגי ריבן נ' גרינקו מקסים נפסק בהסתמך על ת.א. (ת"א) 1285/89 צוקרמן נ' מורגנשטרן, כי אין תועלת לציבור כתוצאה מחשיפת פרטים הנוגעים לפרטיותו של עובד, אדרבא לגבי עובד בסקטור הפרטי, וכי הזכות לפרטיות הינה זכות חוקתית וגוברת, ויש ליתן לה פרשנות חוקתית רחבה. בתיק פלילי פ 2334/00 מ"י נגד ליאון פינקלשטיין נאמר כי "מדוברבעבירה שבמהותה היא עבירה של הפרת אמון...הציפיה והדרישה שמידע המגיע לאדם, מתוקף תפקידו או מלאכתו, לא יועבר לאחרים..".
פסקי דין בהם מעורב משרד עו"ד פגיעה בפרטיות עודד פרץ:
להלן פסק דין מיום 30 ביוני 2013 בו ייצג משרד עורכי דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ, את התובעת.
המדובר בפסק דין מאת כבוד השופטת נועה גרוסמן מבית משפט שלום תל- אביב בתיק ת.א. 39123-12-10 שירלי זלאיט נגד עדי ארד ומירב בסון מסטודיו 2p שהינו סטודיו לצילומי ביריון אומנותיים. את הנתבעות שהפסידו בתיק זה ייצג עו"ד יריב קדם.
התובעת, שירלי זלאיט, שילמה לסטודיו לצילום, לנתבעות, סך 1,100 ש"ח בגין צילומי היריון אינטימיים בהן צולמה התובעת עם בטן הריונית חושפנית. התובעת ביקשה לתעד לה ולבעלה את התקופה הכה מיוחדת.
הנתבעות פעלו בניגוד לדין על מנת לפרסם את התמונות בתערוכה בקניון איילון ברמת גן וכן במספר מירפאות, והכל מבלי לקבל את אישורה ואת הסכמתה של התובעת לכך, וחרף העובדה שהתובעת הבהירה לנתבעות עדי ארד ומירב בסון כי המדובר בתמונות אינטימיות אשר אין לפרסמן לאיש!! לא בכדי התובעת פנתה לצלמות שהינן נשים. הנתבעות הגדילו לעשות כאשר שמו את ה"לוגו" של העסק שלהן על גבי התמונות אשר כלל אינן שייכות לנתבעות, אלא לתובעת. יתירה מכך, במהלך ניהול התיק, הנתבעות סירבו לספק את מספרי תעודות הזהות שלהן, כפי המתחייב בדין.
החמור מכל, הצלמות עדי ארד ומירב בסון הבטיחו להססיר את הפירסומים, אך לא עשו כן. התובעת נאלצה לעבור בין מירפאות ובתי עסק שונים על מנת לבקש להסיר את תמונותיה, אלא שבתי עסק אילו סירבו לעשות כן ללא אישורן של הנתבעות עדי ארד ומירב בסון.
כבוד השופטת נועה גרוסמן קיבלה אחת לאחת את כל טענותיו של עורך דין חוק הגנת הפרטיות עודד פרץ, ופסקה לטובת התובעת פיצוי ללא הוכחת נזק בגובה של 90,000 ש"ח, וכן שכר טירחת עורך דין בגובה 12,000 ש"ח, וכן החזר אדרת בית המשפט. סך התביעה מלכתחילה הועמד על סך של 100,000 ש"ח.
בית המשפט קבע כי הופר ברגל גסה חוק הגנת הפרטיות התשמ"א 1981 וכן זכותה החוקתית של התובעת לפרטיות. כן קבע בית המשפט כי הצלמות הפרו את חובת הנאמנות והזהירות שהן חבות לתובעת.
בית המשפט דחה את טענות הנתבעות באמצעות עורך דין יריב קדם כי לפי "מיטב הזיכרון" הנתבעות סברו כי אכן קיבלו את הסכמתה של התובעת לפירסומים. בית המשפט קבע, ובצדק רב, כי במקרה זה היה על הצלמות לקבל את ההסכמה בכתב ובאופן ברור ומפורש, וזאת לא נעשה, ובפרט כאשר מדובר בצילומי היריון אינטימיים.
בית המשפט קבע כי עסקינן בפירסום מיסחרי וציבורי של תמונות אינטימיות. בית המשפט קבע שאין נפקות לשאלה האם התובעת הינה אישה מסורתית כן או לא, שכן כל אדם זכאי כי פרטיותו תישמר וכי צנעת חייו לא תפגע. בית המשפט קבע כי יש לפנינו גם פגיעה בפרטיות, וגם פגיעה בצנעת חיים, שהינה פגיעה חמורה אף יותר.
בית המשפט דחה מכל וכל את טענותיהן של עדי ארד ומירב בסון באמצעות בא כוחן עו"ד יריב קדם כי התביעה מונעת מתאוות בצע.
משרד עורכי דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ ייצג את מר מרדכי שוורץ בתביעתו כנגד עיריית גבעתיים וכנגד אבישי בן נחום מעיריית גבעתיים.
ביום 28 ביולי 2014 ניתן פסק דינו של כבוד השופט ירון גת מבית משפט שלום תל-אביב בתיק תא"מ 27044/10/11 מרדכי שוורץ נגד אבישי בן נחום ועיריית גבעתיים.
הנתבעים חוייבו בפסק הדין לשלם לשוורץ פיצוי כולל בסך כ- 46,000 ש"ח, וזאת בגין עוולת פגיעה בפרטיות.
בית המשפט קבע כי אבישי בן נחום פעל בניגוד לדין ובחוסר תום לב קיצוני כאשר פירסם לחברו, אדם בשם יהושע רודיטי, כי שוורץ הגיע למשרדו של אבישי בן נחום בעיריית גבעתיים, ופירסם אודותיו לשון הרע במסגרת תלונה שביקש שוורץ להגיש לעיריית גבעתיים, אודות אותה כריתת עץ שביצע יהושע רודיטי בבבנין בו מתגוררים הוא ושוורץ כשכנים.
בית המשפט קבע באופן מפורש בסעיף 55 לפסק הדין באילו המילים: "אני קובע כי בין רודיטי לבין אבישי בן נחום התקיימו קשרים אישיים ממשיים, המבוססים הן על קשרי עבודה, הן על קשרים חברתיים והן על עבודתה של אשתו של רודיטי בעירייה".
בית המשפט רבע כי אבישי בן נחום ועיריית גבעתיים פעלו ברשלנות ואף הפרו את חובותיהם בדין לשמור על פרטיות וסודיות של כל אדם המבקש להגיש תלונה כלשהי לעירייה.
בית המשפט קבע כי אבישי בן נחום פירסם את המידע לחברו רודיטי, תוך ביצוע מעשה אסור ופסול, ובכך התערבה עיריית גבעתיים בסיכסוך בין שני אזרחים, במה שלדעתו של ערך דין חוק הגנת הפרטיות עודד פרץ, מהול ביחסי הון-שילטון פסולים.
בסעיף 134 לפסק הדין, קבע בית המשפט ממצאים קשים ומערכתיים כנגד עיריית גבעתיים ובכך ש-"לא נקטה בכל צעד כלשהו, מקצועי או משמעתי" כנגד אבישי בן נחום, וזאת- "עד לרגע זה, ולמעשה בחרה להמתין עד מתן פסק הדין בתיק דנן על מנת לפעול". כן נפסק כי עיריית גבעתיים התרשלה וכשלה "ברמה המערכתית על מנת להבהיר לכלל עובדיה את הפסול שבמעשי הנתבעת 1 ועל מנת לקבוע כללי התנהגות...".
כאמור, הן עובד עיריית גבעתיים, אבישי בן נחום, והן עיריית גבעתיים, חוייבו לשלם למר מרדכי (מוטי) שוורץ מגבעתיים, סך של כ- 46 אלף ש"ח, ביחד ולחוד.
בהליך מקביל, בלשון הרע, דחה בית משפט השלום בהרצליה את התביעה שהגיש יהושע רודיטי כנגד מרדכי שוורץ בגין לשון הרע. בהליך זה התייצב להעיד לטובת שוקי רודיטי לא אחר מאשר אותו אבישי בן נחום מעיריית גבעתיים. בית המשפט קבע כי עדותו של אבישי בן נחום הינה בלתי אמינה, ודחה את תביעת הדיבה שהגיש שוקי רודיטי כנגד מרדכי שוורץ.
משרד עו"ד פגיעה בפרטיות עוסק בקביעות בתביעות אזרחיות בגין פגיעה בפרטיות. לעיתים עצם הפגיעה בפרטיות נעוץ בשבירת האנונימיות ובהפיכתו של האובייקט כנגיש לכל. הדבר כיום מקבל משנה תוקף עם קיומם של מאגרי מידע עיסקיים למיניהם וכולנו חווינו שיחות מוזרות עם אנשי מכירות שלא ברור לנו איך מצאו אותנו.
משרד עורכי דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ מדגישים כי העוולה של פגיעה בפרטיות הינה עוולה מתפתחת לפי פסיקת בתי המשפט בישראל שכל העת מפתחים את ההגדרה הבלתי ברורה של פגיעה בפרטיות.
לסיכום, עורך דין חוק הגנת הפרטיות עודד פרץ מדגיש כי עילה בגין הפרת חוק הגנת הפרטיות קמה כאשר נעשה פרסום של מידע כלשהו שהינו מוגן לפי החוק.
עו"ד דיני הגנת הפרטיות עודד פרץ טיפל בתביעות בגין פגיעה בפרטיות לרבות תביעות כנגד חברות ביטוח אשר עשו שימוש שלא כדין במידע פרטי או במידע מוצנע.
משרד עו"ד עודד פרץ אף מטפל בהגשת תלונות בגין הפרת דיני הגנת הפרטיות אל הרשות למדע וטכנולוגיה במשרד המשפטים - רמו"ט.
כן עוסק עורך דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ בקובלנות פליליות ביחס לפגיעה בפרטיות וכן בתביעות משולבות עם תביעות דיבה ולשון הרע.
אין באמור לעיל משום יעוץ משפטי מחייב מטעם עורך דין פגיעה בפרטיות עודד פרץ ושות'.
כל הזכויות שמורות
עורך דין לשון הרע עודד פרץ.
