תחומי העיסוק והטיפול של משרד עורכי דין ליטיגציה עודד פרץ הינם תביעות דיבה ולשון הרע, קובלנות פליליות ע"פ חוק איסור לשון הרע, תביעות בגין פגיעה בפרטיות וקובלנות פליליות, תביעות בין שכנים וסכסוכי שכנים בבתים משותפים, דיני משפחה וגירושין, דיני עבודה ופיטורין. כן עוסק המשרד בעריכת חוזים, ומייצג מוכרים ורוכשים של דירות ומקרקעין.

עורך דין ליטיגציה עודד פרץ מייצג הן תובעים והן נתבעים בכל סוגי ההליכים המשפטיים. המשרד מטפל ועוסק בכל סדרי הדין והתביעות, לרבות תביעות קטנות, סדר דין מקוצר, סדר דין מהיר, תובענות ייצוגיות, המרצות פתיחה, טען ביניים וכן בכל סוגי הבקשות לבית המשפט. משרד עורכי דין עודד פרץ מטפל בהליכי גילוי מוקדם, בסעדים זמניים לרבות צווי מניעה, צווי עיקול, צווי עיכוב יציאה מהארץ ובצו כינוס נכסים. משרד עורכי דין ייצוג משפטי עודד פרץ עוסק גם בטיפול בערעורים ובהגשתם. ככלל, תביעות כספיות שסכומן עד 2.5 מליון ₪, מוגשות לבית משפט השלום, ותביעות שסכומן גבוה יותר - לבית המשפט המחוזי. פסק דין רע"א 5585/05 כלל נגד מן.

תובע רשאי להפחית את סך תביעתו על מנת לשלם אגרה מופחתת. אגרת בית המשפט עומדת בד"כ ע"ס של כשניים וחצי אחוזים מסך התביעה. למנצח בהליך האזרחי מוענקות, בדרך-כלל, הוצאות המשפט, קרי אגרת המשפט ששילם, וכן שכר טרחת עורך דין על-פי הערכת בית המשפט (ולאו דווקא זה ששילם בפועל לעורך דינו).

נושא של בעלות בקרקע נדונה בבית המשפט המחוזי בלבד, וזאת על פי סעיף 51 לחוק בתי המשפט ופסק הדין ע"א 37/59 - שמש נגד מפעל המים. לוי נגד עקריש. חסן נגד פלדמן. בפסק הדין אלגריה נגד אברמוב נפסק כי הריסת קיר תדון בבית המשפט המחוזי. ענייני שימוש במקרקעין וחזקה ידונו בבית משפט השלום. כך לגבי תביעות פינוי למיניהן. תביעות כספיות מוגשות בדרך כלל במקום בו יושב הנתבע או עסקו, או במקום בו נגרם הנזק או הופר חוזה.

על התובע הנטל להוכיח טענותיו בהליך אזרחי על לשון המאזניים, קרי ברמת הוכחה הגבוהה מחמישים אחוזים. בהליך הפלילי הנטל הוא גבוה יותר - מעל לספק סביר. מנגד, כאשר הנתבע טוען למשל כי אכן נטל הלוואה אך החזיר אותה, הנטל עובר אליו להוכיח את שטוען. בפסק הדין טפר נגד מרלה, נפסק כי לתובע מותר לטעון טענות משפטיות חלופיות, אך לא כאלו עובדתיות, זולת אם מציין שהמצב העובדתי לאשורו אינו ידוע לו. למשל, ניתן לתבוע בעילות החוזים והנזיקין לחילופין, אך לא ניתן לטעון כי אדם היה גם בת"א וגם בירושלים באותו הזמן. תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984, הן החקיקה המרכזית לגבי סדר הדין האזרחי וההיבט הטכני של ייצוג משפטי בבתי המשפט השונים.

תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד, 1984 (תקסד"א), בגדול, הינן אילו:

עיקול הוא מצב בו הנתבע לא יכול למכור את הנכס שעליו הוטל העיקול. כל בקשה לבית המשפט טעונה בתצהיר בעל הדין המאומת ע"י עו"ד. הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד נפסקים ע"י בית המשפט בד"כ לטובת המנצח בהליך. צ'קים ניתן להגיש לביצוע ישירות בלשכת ההוצאה לפועל.
 
סדר דין מקוצר הינו הליך בו התביעה מגובה במסמך ובסכומים קצובים. בהליך זה לנתבע אין זכות הגנה מוקנית והוא צריך לקבל רשות להגן.

תביעה בסדר דין מהיר היא תביעה שסכומה פחות מ-75 אלף ש"ח. בתביעה זו ישנו הליך גילוי מסמכים מוקדם.

טען-ביניים הוא הליך הגנתי בו אדם שעומדות כנגדו שתי דרישות סותרות, מבקש מבית המשפט לקבוע אל מול איזה צד עליו לקיים את הנדרש. לתביעה מותר לצרף מספר תובעים או נתבעים. על התובע לתבוע מראש את כל סעדיו או לבקש פיצול סעדים, שלא כן לא יהא רשאי להטריד את הנתבע פעם נוספת וישנו עיקרון סופיות הדיון. תובע רשאי להגיש בקשה לתיקון כתב תביעתו, ואולם ייתכן כי הטרחת הצד השני תלווה בפסיקת הוצאות. צד המעכב או מסרבל את ההליך, לרבות באמצעות הכחשות סתמיות, עלול לספוג צו חיוב בהוצאות כנגדו.

סדרי הדין כפופים לדיני הראיות, וישנן ראיות בלתי קבילות בהן לא ניתן לעשות כל שימוש.

כאשר צד מבקש להוכיח עובדות המצריכות מומחיות, עליו להגיש חוות דעת מומחה, אשר המומחה חתום עליה בתצהיר. דוגמא- חוות דעת רפואית של רופא. במסגרת שלב ההוכחות, כל צד רשאי להביא את עדיו. ככל שהנתבע לא ממלא אחר פסק דין שניתן כנגדו, ניתן להגיש את פסק הדין לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

להלן יביא עורך דין ליטיגציה עודד פרץ מעיקרי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (תקסד"א):

סעיף 1 לתקנות סדר הדין האזרחי עוסק בסמכות מקומית וקובע כי תביעה תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, או מקום כריתת החוזה או מקום המסירה של הנכס או המעשה או המחדל שבשלו תובעים. ע"פ הפסיקה, נתבע הרוצה להתנגד לסמכות המקומית, חייב לעשות כן בהזדמנות הראשונה, שלא כן יראוהו כמי שויתר על טענה זו. עורך דין ייצוג בבית משפט עודד פרץ מסכים.

סעיף 9 לתקנות סדר הדין האזרחי קובע את הפרטים שכתב תביעה צריך להכיל.

תקנה 71 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי כתב תביעה יפרש עובדות מהותיות בלבד ולא ראיות.

סעיף 13 לתקנות סדר הדין האזרחי קובע כי התביעה צריך שיראה כי הנתבע יש לו ענין בנושא התובענה ושיש מקום לחייב את הנתבע להשיב על התובענה. עורך דין יצוג בבית משפט עודד פרץ מדגיש כי תביעה שלא מקיימת תנאי זה עלולה להידחות מחמת העדר יריבות.

סעיף 21, 22 לתקנות סדר הדין האזרחי קובע כי מותר לצרף מס' תובעים או נתבעים לתביעה אחת, ובלבד שקיימות שאלות משותפות של חוק או עובדה. היה לתובע ספק ממי הוא זכאי לתבוע, רשאי הוא לצרף נתבעים אחדים כדי ששאלת החבות ומידת החבות של כל אחד מהם תוכרע בין כל בעלי הדין. אין צורך שכל נתבע יהא לו ענין לגבי כל הסעד שתובעים בתובענה. עורך דין ליטיגציה עודד פרץ מדגיש כי הנוהג לתבוע מס' נתבעים ביחד ולחוד הינו נוהל מושרש היטב.  

סעיף 14 לתקנות סדר הדין האזרחי קובע כי על כתב התביעה לנקוב בסעד המבוקש, בין אם סעד כספי, הצהרתי, צו עשה, צו מניעה, צו עיקול וכולי.

סעיף 19 לתקנות סדר הדין האזרחי קובע כי בסדר דין רגיל לנתבע יש 30 ימים מיום המצאת התביעה לידיו על מנת להגיש כתב הגנה. אם לא עשה כן, התובע רשאי לבקש מבית המשפט שינתן לו פסק דין.

תקנה 36 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי לא תפוג תובענה אזרחית על שום שאחד מבעלי הדין מת או פשט את הרגל. עו"ד יצוג בבית המשפט עודד פרץ מציין כי הליך פלילי, להבדיל, כן פג עם מותו של החשוד. ראה מקרה דודו טופז.

תקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי על תובענה להכיל את מלוא הסעד. תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה בשל חלק זה, זולת אם ביקש וקיבל סעד הקרוי פיצול סעדים.

תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילת תביעה אחת, רשאי לתבוע את כולם באותו כתב תביעה.

עורך דין ליטיגציה עודד פרץ מבהיר כי הרציונל מאחורי התקנה הוא אי מתן אפשרות לתובע להגיש מס' חלק תביעות "בשיטת הסלמי", ובכך להטריד את הנתבע מס' רב של פעמים.

תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי תובע רשאי לאחד לתובענה אחת כמה עילות תביעה, ובלבד שיפרט כל עילה בנפרד ובמובחן אחת מהשניה.

תקנה 50 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בכתב הגנתו יציין הנתבע את מס' תעודת הזהות שלו ואת מענו. עורך דין יצוג בבית משפט עודד פרץ מדגיש כי מס' תעודת הזהות של הנתבע חיוני לנקיטת הליכי הוצאה לפועל כנגדו.

תקנה 52 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לנתבע להעלות במסגרת כתב הגנתו טענת קיזוז או להגיש תביעה שכנגד. תביעה שכנגד הינה בעצם תביעה עצמאית לכל דבר וענין, וגם בגינה יש לשלם אגרת בית משפט. תביעה שכנגד תקבל את אותו מס' תיק של התביעה הראשית. לבית המשפט סמכות להפריד את הדיונים בין התביעה הראשית לבין התביעה שכנגד. עו"ד ליטיגציה עודד פרץ מזכיר כי בתביעה בסדר דין מהיר אסור לצרף לתביעה שכנגד בעלי דין חדשים.

תקנה 72 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בעל דין, תובע או נתבע, לא רשאי לטעון טיעונים עובדתיים חלופיים, אלא אם הצהיר כי העובדות כהוויתן אינן ידועות לו. ואולם, תקנה 72 קובעת כי מותר לטעון טענות עובדתיות חלופיות. עורך דין יצוג בבית משפט עודד פרץ מדגיש כי טעינת טענות משפטיות חלופיות הינה נוהל מושרש, וכך למשך תובע מגיש תביעה גם בעילה חוזית ו/או גם בעילה נזיקית, לחילופין ובמצטבר.

תקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת חובה לצרף מסמכים לכתב התביעה.

תקנה 83 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי כתב ההגנה צריך להתייחס לכל טענה וטענה בכתב התביעה, וטענה שהנתבע לא הכחיש, רואים אותו כאילו הודה בה.

תקנה 84 לתקנות סדר הדין האזרחי מסייגת את האמור וקובעת שאין צורך להכחיש את גובה הנזק ולעולם יראו אותו כשנוי במחלוקת זולת אם הודו בו במפורש, וגם אם כתב הגנה לא הוגש.

תקנה 85, 86 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי הכחשה בכתב הגנה חייבת להיות מפורשת, מפורטת, מלאה, ובלתי מתחמקת. עורך דין יצוג משפטי עודד פרץ מדגיש כי זוהי הוראה חשובה.

תקנה 90 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בעל דין שהכחיש טענה שהיה ראוי שיודה בה, בית המשפט רשאי לחייבו בהוצאות.

תקנה 91 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לבעל דין לפנות ליריבו ולבקש כי ימחוק מכתב טענותיו טענות קנטרניות, מבישות ובלתי רלבנטיות, שלא כן ניתן לפנות לבית המשפט.

תקנה 97 קובעת כי נתבע שלא הגיש כתב הגנה, רשאי התובע כי ינתן לו פסק דין בהעדר הגנה. כנ"ל לגבי נתבע שלא התייצב לדיון, ניתן לבקש שינתן פסק דין בהעדר התייצבות.

תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לנתבע לבקש מחיקה על הסף של תביעה שאינה מקימה עילה לכאורית או אם הסעד לא תומחר או אם לא שולמה אגרת בית משפט.

תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת דחייה של תביעה לגביה הוקם מעשה בית דין, קרי כבר ניתנה החלטה לגופו של ענין, או בשל חוסר סמכות ענינית או מקומית.

עו"ד ליטיגציה עודד פרץ מדגיש כי כאשר תביעה נמחקת, אזי ניתן להגישה מחדש, אך דחיית תביעה הינה דבר מהותי ולכן לא ניתן להגיש תביעה חדשה.

פרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי עוסק בהודיות, שאלונים וגילוי מסמכים. אילו הם הליכי הגילוי המוקדם.

עורך דין יצוג בבית משפט עודד פרץ מדגיש את חשיבותם של הליכי הגילוי המוקדם.

על פי הליכי הגילוי המוקדם ניתן לדרוש מהיריב להודות בעובדות, להשיב על שאלות, ולדרוש גילוי ועיון במסמכים המצויים אצל היריב, בכפוף לכל דין.

ההוראות לגבי הליכי גילוי מוקדם הינן מורכבות, ועורך דין אזרחי עודד פרץ ממליץ להסתייע בעורך דין ליטיגציה מומחה.

פרק ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי עוסק בסדר דין מקוצר. תביעה בסדר דין מקוצר הינה תביעה לגביה יש ראיה בכתב ושמתבססת על סכום קצוב הניתן לאומדן בדרך מתימטית פשוטה וללא הצורך בראיות חיצוניות. בתביעה בסדר דין מקוצר לנתבע אין זכות מוקנית להתגונן והוא צריך לבקש בקשת רשות להגן - בר"ל. תביעה בסדר דין מקוצר יכולה להיות תביעה על סכום כסף או תביעה לפינוי שוכר חופשי, קרי כזה שחוק הגנת הדייר לא חל עליו.

פרק ט"ז 1 לתקנות סדר הדין האזרחי עוסק בתביעה בסדר דין מהיר. תביעה בסדר דין מהיר הינה תביעה שסכומה עד 75,000 ש"ח. יש לבצע גילוי מסמכים מוקדם.

פרק י"ז לתקנות סדר הדין האזרחי עוסק בהודעת צד שלישי. הודעת צד שלישי או הודעת צד ג' מתרחשת במצב בו מבוטח מבקש לצרף את חברת הביטוח שלו להליך, כנתבעת יחדיו עימו, או במקומו, בטענה כי ככל שימצאו אותו חייב בדין, הרי שחברת הביטוח חבה גם היא יחדיו עימו או במקומו.

תקנה 240 לתקנות סדר הדין האזרחי עוסקת בבקשות בכתב. בקשה בכתב לבית המשפט תהיה נתמכת בתצהיר. ליריב יש 20 ימים להגיב, ולמבקש 10 ימים לתת תשובה לתגובה.

פרק כ"ח לתקנות סדר הדין האזרחי עוסק בסעד זמני. עורך דין יצוג בבית משפט עודד פרץ מדגיש כי זהו בין הפרקים החשובים ביותר בתקנות סדר הדין האזרחי. סעד זמני מוגש עוד בטרם ניצח התובע בתביעתו, ולכן המבקש סעד זמני צריך להעמיד ערבות עצמית ו/או ערבות צד ג' ו/או להפקיד עירבון כספי בקופת בית המשפט.

הסעד הזמני מבוסס על ראיות לכאורה לפיהן לתובע סיכויי הצלחה בתביעתו וכן חשש שאי מתן סעד זמני, למשל צו עיקול זמני, יביא לכך שגם אם ינצח התובע בתביעתו הרי שעד אז כבר פעל הנתבע לסכל את פסק הדין ולהבריח את נכסיו במטרה להעמיד את התובע בפני שוקת שבורה.

תקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לבית המשפט ליתן סעד של צו עיכוב יציאה מן הארץ.

פרק ל' לתקנות סדר הדין האזרחי עוסק בעירעור. משרד עורכי דין ליטיגציה עודד פרץ מטפל בהגשת עירעורים על החלטות בתי משפט.

חוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984:

חוק בתי המשפט עוסק בהקצאת הסמכויות לערכאות בתי המשפט השונות.

סעיף 51 (א) (2) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 קובע כי בית משפט שלום ידון בתביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים. עורך דין ליטיגציה עודד פרץ סבור שהגיע הזמן לבטל את הסעיף המיותר הזה.

סעיף 51 (א) (3) לחוק בתי המשפט קובע כי בית משפט שלום ידון בתביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין; עורך דין יצוג בבית משפט עודד פרץ סבור שסעיף זה מיותר גם כן.

סעיף 51 (א) (4) לחוק בתי המשפט קובע כי בית משפט השלום ידון בתביעה שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה שכנגד אשר יהיה.

סעיף 68 לחוק בתי המשפט קובע כי בית המשפט ידון בפומבי ובדלתיים פתוחות, אלא אם כן מתקיימות נסיבות חריגות, או בבקשות לסעדים זמניים או אם בית המשפט הורה כך או אם מדובר בדיני משפחה.

סעיף 70 לחוק בתי המשפט קובע כי לא יפרסם אדם דבר על דיון שהתנהל בבית המשפט בדלתיים סגורות אלא ברשות בית המשפט. הפרת הוראה זו עלולה להוות פגיעה בפרטיות ע"פ חוק הגנת הפרטיות. ראה לשונית פגיעה בפרטיות. עורך דין ליטיגציה עודד פרץ מסכים.

סעיף 73 לחוק בתי המשפט עוסק בכפיית ציות עדים. עורך דין יצוג בבית משפט עודד פרץ מבהיר כי ההלכה קובעת כי כל הכשר להעיד חייב להעיד אם מצווה על ידי בית המשפט, ואין זו תכנית כבקשתך. בית המשפט יכול להוציא צו הבאה או צו מאסר.

סעיף 75 לחוק בתי המשפט קובע כי כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו.

סעיף 76 עוסק בסמכות נגררת בדרך אגב להכריע בענין שאינו מצוי בסמכות בית המשפט. למשל, למרות שלבית משפט שלום אין סמכות לקבוע מי הבעלים של קרקע, הוא רשאי לעשות כן למטרת פינוי שוכר, אך קביעה זו לא תחייב כאשר תוגש תביעה להצהרת בעלות לבית המשפט המחוזי. עורך דין ליטיגציה עודד פרץ סבור שהסעיף הכרחי.

סעיף 79 מאפשר לבית המשפט להעביר ענין שאינו בסמכותו לבית משפט אחר. בית המשפט שאליו הועבר התיק, לא יעבירנו עוד, אפילו אם הוא נעדר סמכות. רע"א 3319/00 שור נגד בן יקר גת חברה להנדסה. ע"א 148/58 קלקודה נגד אגד.

סעיף 79 א לחוק בתי המשפט מסמיך את בית המשפט, בהסכמת הצדדים, לפסוק בדרך של פשרה, ללא נימוק, כאשר לרב לא ניתנת כל זכות ערעור.

סעיף 79 מאפשר הפניה לבוררות או לגישור.

סעיף 81 מאפשר תיקון טעות סופר.

פרק ג' לחוק בתי המשפט קובע את סמכותו של רשם.

עורך דין אזרחי עודד פרץ מדגיש כי סמכויות רשם הן סמכויות מינהליות וטכניות בעיקר, ולא כאלו שיפוטיות ומהותיות.

רשם רשאי לתת פסק דין באין הגנה, ליתן פסק דין מוסכם, למחוק הליך מחוסר מעש, ליתן צו עיקול זמני, להורות על מתן ערובה, להאריך מועד להגשת ערעור, לדון בהליכי הוצאה לפועל.

סעיף 96 לחוק בתי המשפט קובע כי ערעור על החלטה אחרת של רשם הינה לפני אותו בית משפט, וערעור נוסף מצריך רשות של בית משפט השלום או של בית המשפט המחוזי.

סעיף 99 לחוק בתי המשפט קובע כי הרשם יהיה שמאי הוצאות של בית המשפט.

הרשם רשאי לחתום על פסיקתות והחלטות בית המשפט.

סעיף 20 לחוק יסוד: השפיטה קובע כי הלכה שנפסקה בבית המשפט העליון מחייבת בתי משפט נמוכים יותר, ואילו הלכה שנפסקה בבית משפט אחר אינה מחייבת אלא רק מנחה בתי משפט בדרגה נמוכה יותר.  עורך דין ליטיגציה עודד פרץ ושות' מתמחה ביצוג בבתי משפט. עורך דין אזרחי עודד פרץ בקיא בתקנות סדר הדין האזרחי. משרד עורכי דין ליטיגציה עודד פרץ ושות' מתמחה בייצוג של תובעים ושל נתבעים בכל ערכאות בתי המשפט בישראל, בייצוג בערכאות הערעור בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון.

לגבי עדות שמועה-

עדות שמועה הינה עדות שלא מכלי ראשון, שלא מפי מי שחווה את הראייה בעצמו. אדם אינו רשאי להעיד על שחווה אדם אחר ואשר סיפר לעד. זו אינה קבילה, שכן העד אינו יכול לערוב מידיעתו לאמיתות הדברים, ולפיכך הדין הפלילי אודות עדות שקר לא יכול לחול עליו. ע"א (ת"א) 37075-03-11 ז'קלין נגר נגד דניאל אהרוני. ע"פ 7293/97 ז'אפר נגד מדינת ישראל. יעקב קדמי על הראיות חלק ראשון 481 מהדורת תשס"ד 2003. רע"א 948/08 משה ויזל ואח' נגד מוסדות ויזניץ אמרי חיים.

אין ערכאת הערעור בד"כ מתערבת בממצאים העובדתיים של הערכאה הדיונית, זאת מכייון שערכאת העירעור אינה שומעת עדים ואינה יכולה להתרשם מאמינותם באופן בלתי אמצעי. ע"פ 8146/09, 8264/09 אלי אבשלום נגד מדינת ישראל. ע"א 8589/06 שפיגל נגד איינס.

זכות הגישה לבית המשפט היא זכות יסוד - בית המשפט העליון בתיק ע"א 733/95 ארפל אולומיניום נגד קליל תעשיות בע"מ.

אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי מחייב מטעם עורך דין ליטיגציה עודד פרץ יצוג בבית משפט.

כל הזכויות שמורות לעו"ד ליטיגציה עודד פרץ יצוג בבית משפט.