חוזים והסכמים: הצעה וקיבול:
עו"ד דיני חוזים עודד פרץ מדגיש כי חוזה נכרת בד"כ בדרך של הצעה וקיבול. חוזה הינו עובדה היסטורית, והוא בא לעולם במקום מסוים ובזמן מסוים. הפסיקה קבעה כי הצגת פריטים למכירה בחנות אינה מהווה הצעה, והצרכנים הם המציעים, והחנות יכולה לבחור לקבל את הצעתנו או לדחותה. ברגע שהמציע מציע הצעה, לניצע יש זמן סביר לקבלה ואם לא עשה כן ההצעה פגה מאליה. ההסכמה או הקונצנזוס חייב להיות מלווה במסוימות וגמירות דעת. כל עוד הצדדים לא התכוונו להתקדם מעבר לשלב המו"מ, טרם נכרת חוזה מחייב.
עו"ד דיני חוזים עודד פרץ מדגיש כי כאשר הצדדים סיכמו על הפרטים המהותיים לחוזה, כגון המוצר ומחירו, אזי נכרת חוזה גם אם כותרתו היא זיכרון דברים. הווה אומר, זיכרון דברים אפשר ויפורש כחוזה מחייב, תלוי בכוונה ההדדית של הצדדים לחוזה. ע"א 158/77 רבינאי. עורך דין דיני חוזים עודד פרץ ממליץ לא לכרות זכרון דברים, אלא בסיוע עו"ד דיני חוזים עודד פרץ, ולהתייחס לזיכרון הדברים כאילו היה חוזה מחייב.
לעתים צדדים עורכים חוזה בשם מסוים על מנת להשיג מטרה כלשהי, למשל התחמקות מתשלום מס. בית המשפט לא מחויב לתואר שהעניקו הצדדים לחוזה, אלא ייתן לו את התואר ע"פ מהותו האמיתית. הצדדים לחוזה צריכים לנהוג בתום לב ולגלות אחד לשני פרטים חשובים. ע"א 838/75 ספקטור נגד צרפתי. ע"א 273/78 גרוסמן נגד כספי. פנידר נגד קסטרו.
חוזים והסכמים: חובת תום הלב:
עורך דין חוזים עודד פרץ מדגיש כי חובת תום הלב תקפה גם לניהול מו"מ - ע"א 829/80 זפניק. בפסק הדין ע"א 7824/95 יצחק תשובה נגד ארנון בר נתן נפסק כי ההצעה נמשכה חזרה בטרם הצד השני קיבל אותה ולכן לא נכרת הסכם. קבלה מסויגת של הצעה בעצם מהווה הצעה חדשה. עורך דין דיני חוזים עודד פרץ מדגיש כי על מנת שייכרת חוזה ההצעה צריכה להתקבל כמות שהיא.
בפסק הדין אדרת שומרון נאמר כי קיבול יכול להיות גם בהתנהגות ולא רק במפורש. קבלת מוצר ושימוש בו יש בה משום קיבול שבשתיקה. בפסק הדין ע"א 784/81 שפיר נגד אפל הוכח קיומו של קשר גרימתי בין הכפייה לבין עשיית החוזה, ולכן החוזה בוטל. הנפגע חייב לבקש את ביטול החוזה במידית לאחר הסרת הגורם בשלו חויב להתקשר בחוזה ולא רשאי להמתין זמן רב. עורך דין דיני חוזים עודד פרץ סבור שחובה זו הינה חלק מהחובה לנהוג בתום לב לגבי דיני חוזים.
בפסק הדין ע"א 838/75 ספקטור נגד צרפתי דובר על הטעיה ומרמה שמצדיקה ביטולו של חוזה. בפסק הדין ע"א 3601/96 עמית בראשי, בית המשפט העליון ביטל את ההסכם בשל עושק שהופעל כלפי אדם חלש מנטלית, ואולם בפסק הדין ע"א 338/85 שפיגלמן נגד צ'פניק נפסק כי עיקרון קדושת החוזים גובר בנסיבות וכי ישנו גבול להתערבותו של בית המשפט, אדרבא כאשר הטוען לפגיעה הוא איש עסקים מיומן ומנוסה. עו"ד חוזים עווד פרץ מבהיר כי פערי ידע וניסיון לא מהווים, לכשעצמם, עילה לביטול הסכם, שכן יש לאזן טענות אילו כנגד עקרון ההסתמכות של הצד השני על החוזה. בפס"ד ארואסטי נגד קאשי נפסק כי בית המשפט יבטל הסכמי פשרה לעיתים רחוקות שכן אילו מטבעם כוללים תמחור סיכונים. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק, קבע כי חובת תום הלב משתרעת על כל ענפי המשפט, ועל דיני החוזים בפרט. פס"ד 1049/94 דור אנרגיה וע"א 986/93 קלמר נגד גיא - דרישת תום הלב לעתים יכולה לגבור על דרישת הכתב. בית המשפט לא יאפשר לצד להתחמק מחוזה בחוסר תום לב ובתירוצים טכניים. עורך דין דיני חוזים עודד פרץ מסכים עם הלכה זו.
ע"א 661/88 חייימוב נגד חמיד - הסכם בדבר כסף גנוב הינו בלתי חוקי ובלתי אכיף, והשופט לא ישתתף בהלבנת הון. סעיפים בהסכמי עבודה המגבילים את חופש העיסוק והתחרות באופן בלתי סביר - אין להם תוקף. ע"א 2600/90 עלית נגד סרנגה. אגד נגד משיח.
בפסק הדין שיכון עובדים נגד זפניק ע"א 829/80 וכן ברוט נגד ישופה נפסק כי ויתור חוזי מראש על הזכות לתבוע הינו בלתי תקף. זכות הפנייה לבית המשפט היא זכות חוקתית ואין לשלול אותה באופן גורף ומראש. הסכמתו של אדם שירצחו אותו אינה מוכרת ע"י החוק. הסכם קואליציוני אינו הסכם שהצדדים התכוונו לתת לו תוקף משפטי והוא אינו אכיף בבית משפט. עורך דין דיני חוזים עודד פרץ מזהיר כי צד שנוהג כאילו הוא כורת חוזה, מחויב בו, אפילו אם אח"כ יטען כי לא התכוון להתקשר בהסכם, והמבחן הוא מבחן אובייקטיבי קרי האם האדם הסביר היה מניח כי נכרת חוזה מחייב משפטית. הפסיקה קבעה כי ברגע שנוצרה הסכמה לגבי מוצר ומחיר - אזי חוזה נכרת. את שאר הפרטים הלא חיוניים, הדין והפסיקה משלימים מאליהם. ע"א קפולסקי נגד גני גולן.
מקום כריתת החוזה הוא רלבנטי לשאלה איזה דין יחול עליו וזמן כריתתו רלבנטי לשאלות התיישנות וכולי. הפרת חוזה יכולה להצדיק את ביטולו ותביעת פיצויים. רצוי לתת לצד המפר התראה טרם מבטלים את החוזה. הצד הנפגע צריך להחליט אם הוא מסכים לביטול ותובע פיצויים או האם הוא מתנגד לביטול, דורש אכיפה, ותובע פיצויים. דרישותיו צריכות להיות עקביות. רוכש של מוצר לא רשאי להסכים לביטולו של חוזה ואז לדרוש את המוצר עצמו, אלא פיצוי בלבד. הפרה יסודית וחמורה לא מצריכה התראה טרם ביטול, ואולם עורך דין חוזים עודד פרץ ממליץ להתריע בכל מקרה ולמען הזהירות, ולמען שבית המשפט לא יקבע מאוחר יותר שהביטול נעשה שלא כדין. פסק דין שלום נגד מוטה ע"א 158/80 קבע כי לשון גורפת בה כל הפרה היא יסודית איננה קבילה. עורך דין דיני חוזים עודד פרץ מסכים.
פסק דין אדמונד ביטון 44/75 לא אִפשר את ביטול החוזה בשל איחור של 6 ימים בלבד בתשלום. חובת תום הלב גוברת על כל הוראה טכנית בחוזה, וגם ביטול חוזה חייב להיעשות בתום לב ובסבירות. אסור לצד לחוזה להכשיל בכוונה את חברו. עו"ד חוזים עודד פרץ מסכים. הנפגע חייב לצמצם את נזקיו כחלק מחובת תום הלב - ע"א 195/85 בנק איגוד. לעתים קובעים הצדדים פיצוי מוסכם להפרה. בית המשפט יכול להפחית פיצוי זה אם הוא מוגזם - ע"א 18/89 חשל נ' פרידמן. אם חוזה מכיל חיובים שהינם שלובים ומותנים זה בזה, צד יכול לעכב ביצוע עד שהצד השני מוכן לקיים את חלקו - ע"א 594/75 ג'רבי נגד הייבלום, ע"א 2825/97 מוחמד אבו זייד.
חוזים והסכמים - חוק חוזים אחידים:
עורך דין דיני חוזים עודד פרץ מתמחה בביטול תניות מקפחות בחוזים אחידים. חוק החוזים האחידים עוסק בחוזים סטנדרטיים ושבלונים בהם ארגונים גדולים עושים שימוש אל מול קהל בלתי מוגבל של לקוחות. לבית המשפט סמכות לבטל תנאים מקפחים בחוזים אילו, למשל כאלו המונעים פיצוי או גישה לערכאות שיפוטיות. ע"א 294/91 חברת קדישא נגד קסטנבאום.
עורך דין דיני חוזים עודד פרץ מבהיר כי נפסק כי טעותו של צד בכדאיות הכלכלית של העסקה אינה עילה לביטול החוזה. חוזה שכירות הוא חוזה ספציפי. ההוראות לגביו מצויות גם בחוק השכירות והשאילה. פסק דין סאסי נגד קיקאון עוסק בביטול חוזה בשל עושק. הפסיקה קבעה כי במקרה של מחלוקת פרשנית, תועדף הפרשנות שכנגד המנסח - ת"א 15967/06 קרביץ. חוזה מכר מרחוק ניתן לבטל בתוך 14 ימים וכל עוד לא פתחנו את אריזת המוצר או קבלנו את השירות. ההוראות כלולות בחוק הגנת הצרכן. המוכר חייב בהחזרת הכסף.
חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973:
סעיף 1 לחוק החוזים קובע כי חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי חוק החוזים. עורך דין גיני חוזים עודד פרץ הבהיר כי קבלת ההצעה חייבת להיות בלתי מסוימת על מנת שייכרת חוזה.
סעיף 2 לחוק החוזים קובע קובע כי בהצעה חייבת להיות גמירות דעת ומסוימות. גמירות דעת משמעותה הצעה סופית ומובנת, באופן בו קבלתה ישכלל את ההצעה לכדי חוזה. מסוימות משמעה שההצעה תהא מובחנת וממוקדת ולא כללית.
עורך דין חוזים עודד פרץ מבהיר, לצורך המחשה, כי כאשר שני אנשים עומדים ליד רכב, כאשר האחד נוקב במחיר, והשני אומר שהוא מסכים, נכרת בו ברגע הסכם. וישאל השואל - מתי ימסר הרכב ומתי יבוצע תשלום? והרי שאלות אילו טרם הוסכמו ! האם יש באי ההסכמה משום מסקנה כי חוזה טרם נכרת? עורך דין חוזים עודד פרץ יטען כי חוזה נכרת גם נכרת, וכי חוק החוזים הוא שמשלים את הפרטים הלא חיוניים הללו, ואין צורך להסכים עליהם מפורשות, שכן חוק החוזים קובע כי תשלום ומסירה יתבצעו בתוך זמן סביר.
ואולם, אם המחיר טרם סוכם, או אם הצדדים מדברים על רכב לא מזוהה כלשהו, אזי שיטען עו"ד דיני חוזים עודד פרץ שלא נכרת חוזה.
סעיף 3 לחוק החוזים קובע כי המציע רשאי לחזור בו מהצעתו בהודעה לניצע בטרם התקבלה ההודעה, זולת אם נאמר בהצעה שהינה בלתי חוזרת לתקופה נקובה בהצעה.
סעיף 4 לחוק החוזים קובע כי ההצעה פוקעת עם דחייתה או עם חלוף המועד לקבלתה או כשמת אחד מהצדדים, והכל לפני הודעת הקיבול, שכן הקיבול ישכלל חוזה, כאמור. עו"ד דיני חוזים עודד פרץ מדגיש כי קבלת הצעה לאחר תפוגתה לא משכללת חוזה, אלא בעצם מהווה הצעה חדשה לכריתת חוזה, ע"פ סעיף 9 לחוק החוזים, אותה רשאי המציע המקורי לקבל או לדחות.
סעיף 5 לחוק החוזים קובע שגם קיבול ההצעה חייב להעיד על גמירות דעת.
סעיף 6 לחוק החוזים קובע כי קיבול ההצעה יכול להיות מפורש או על דרך ההתנהגות. עורך דין דיני חוזים עודד פרץ מביא את הדוגמא לפיה אדם משתמש במוצר כראייה לכך כי הסכים במשתמע לרכישתו.
סעיף 7 לחוק החוזים קובע כי הצעה לחוזה שאין בה אלא כדי לזכות את הניצע, חזקה עליו שקיבל אותה, זולת אם הודיע למציע על התנגדותו תוך זמן סביר לאחר שנודע לו עליה. הדוגמא שמביא כאן עורך דין חוזים עודד פרץ הינה הצעה שהינה הודעה על זכייה בפרס או בהגרלה.
סעיף 8 לחוק החוזים קובע כי קיבול ההצעה לחוזה יעשה בתוך פרק הזמן שהיה נקוב בהצעה לחוזה, ואם ההצעה לחוזה לא קצבה מועד לקיבולה אזי קיבול יכול להיעשות בתוך זמן סביר. עו"ד חוזים עודד פרץ מסביר כי זמן סביר תלוי בנסיבות המקרה, ובד"כ מדובר במס' ימים עד מס' שבועות ותו לא, ואפילו בפרק זמן קצר יותר אם מדובר בחוזה אודות מוצר פסיד או מתכלה.
סעיף 11 לחוק החוזים שב וחוזר על האמור לעיל על פיו קיבול שיש בו תוספת, הגבלה או שינוי אחר לעומת ההצעה, כמוהו כהצעה חדשה.
סעיף 12 לחוק החוזים קובע כי גם במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הצדדים חייבים לנהוג בתום לב ובהגינות האחד עם רעהו. עורך דין חוזים עודד פרץ מבהיר כי ע"פ ההלכה הפסוקה בדיני חוזים, צד אשר מקיים משא ומתן כאשר הוא יודע שאין בכוונתו להתקשר בחוזה, מבצע עוולה אזרחית ע"פ דיני החוזים.
פרק ב' לחוק החוזים עוסק בעילות לביטול החוזה בשל פגם בכריתתו. עורך דין דיני חוזים עודד פרץ מבהיר שוב כי חוזה הינו דבר רצוני ודו צדדי.
סעיף 13 לחוק החוזים קובע כי חוזה שנכרת למראית עין בלבד הינו חוזה בטל, ואולם צד שלישי שרכש זכות על בסיס חוזה שכזה, בתום לב, לא תפגע הסתמכותו וציפיייתו הסבירה. עו"ד דיני חוזים עודד פרץ מביא דוגמאות לחוזה למראית עין. חוזה בו בעל כביכול מוכר נכסים לאחיו על מנת להימנע מלחלוק בהם עם גרושתו. הסכם מכר המוסווה כחוזה שכירות על מנת לנסות ולהתחמק מלשלם מיסוי מקרקעין כגון מס רכישה ומס שבח.
סעיף 14 לחוק החוזים קובע כי כאשר טעות הביאה להתקשרות בהסכם, כאשר הצד השני צריך היה לדעת על טעותו, רשאי לבטל את ההסכם. עורך דין חוזים עודד פרץ מבהיר כי חוזה זה אינו בטל מעיקרו, אלא תקף, אלא אם כן מחליט הנפגע מכריתת החוזה, לבטלו, ע"פ שיקול דעתו. עורך דין דיני חוזים עודד פרץ מפנה לכך שהמחוקק קבע מפורשות כי טעות גרידא בכדאיות העסקה מהבחינה הכלכלית אינה עילה לביטול החוזה. עו"ד חוזים עודד פרץ מסכים כמובן עם הוראה זו בחוק החוזים.
סעיף 15 לחוק החוזים עוסק בהטעיה. הטעיה גם היא לא מבטלת את ההסכם מעיקרו אלא מותירה בידי הנפגע מכריתת ההסכם האם לקיימו או לאו. עורך דין הסכמים עודד פרץ מדגיש כי חוק החוזים מגדיר הטעיה גם כאי גילוין של עובדות אשר לפי דין , לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן.
משרד עורכי דין דיני חוזים עודד פרץ ושות' מתמחה בתביעות הפרת חוזה ובתביעות לגבי טעות והטעיה בדיני חוזים.
סעיף 17 לחוק החוזים עוסק בכפיה, וקובע כי מי שחוזה נכפה עליו בכח או באיום, רשאי לבטלו.
עורך דין הסכמים עודד פרץ מזכיר כי חוזה הינו דבר רצוני ולכן העדר רצון או כוונה להתקשר בחוזה בעצם שוללת את קיומו של ההסכם מלכתחילה, זולת אם אדם סביר הצופה בהתקשרות מהצד היה מניח כי חוזה רצוני כדין נכרת אל מול עיניו.
עו"ד הסכמים עודד פרץ מדגיש כי המבחן החלופי לכריתת חוזה הינו מבחן אוביקטיבי, וצד בלתי סביר בעליל, או כזה רשלן, לא יוכל להתגונן בטענה כי הוא לא התכוון להתקשר בחוזה.
הדוגמא הקלאסית שמביא עורך דין הסכמים עודד פרץ הינה הדוגמא של אדם אשר בחר לחתום על חוזה מבלי לקרוא אותו.
הפסיקה בדיני החוזים קבעה כי במקרה זה אינטרס ההסתמכות מחייב את הפעלתו של מבחן אובייקטיבי לכריתת הסכם, כך שגם בהעדר הסכמה יראו כאילו ניתנה הסכמה, וכאילו בא הסכם אל העולם. עורך דין הסכמים עודד פרץ מסכים עם גישה זו.
דוגמא קלאסית להסכם שנכרת עקב כפיה הינה כאשר אדם חותם על חוזה באיומי אקדח. עורך דין חוזים עודד פרץ מדגיש כי הפסיקה הכירה גם בכפייה כלכלית קיצונית כעילה לביטול חוזה.
סעיף 18 לחוק החוזים עוסק בעושק, ומגדיר עושק כניצול חולשתו של הצד השני לחוזה. עושק, גם הוא, מאפשר את ביטול החוזה, ובלבד שתנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל. עורך דין דיני חוזים עודד פרץ מזכיר את האמור לעיל לפיו טעות בכדאיות העסקה אינה עילה לביטול הסכם, אך סעיף 18 לחוק החוזים קובע שכן, אם לענין נלווה עושק.
כן מפנה עו"ד הסכמים עודד פרץ לפסיקה ע"פ בתי המשפט סירבו לראות אנשי עסקים מנוסים כאילו נעשקו, לכאורה, על ידי הצד שכנגד.
עורך דין הסכמים עודד פרץ מבהיר כי בתי המשפט קבעו, בפרט לגבי חוזים עסקיים, כי בעולם העסקי קיימים סיכונים מובנים, ולא יעלה על הדעת כי כל מתקשר חוזה שגילה שכרת חוזה לא טוב, יוכל לדרוש לבטלו.
עורך דין הסכמים עודד פרץ מבהיר כי בבואו של בית המשפט לשקול האם לבטל חוזה ישנם שני אינטרסים מתנגדים.
האינטרס הראשון נקרא "עקרון קדושת החוזים" ע"פ חוזים יש לכבד, שכן על אדם לעמוד במילתו. ע"פ עיקרון זה, חוזה הינו דבר קדוש, כמעין הבטחה דתית, היוצרת הסתמכות אצל הצד שכנגד, ולכן לא ניתן לחזור מהחוזה.
האינטרס מולו יש לאזן את עיקרון קדושת החוזים הינו אינטרס הצדק, ע"פ מעשי מרמה או טעויות תמות לב שוללים את אלמנט הרצוניות הדרוש כתנאי להתקשרות חוזית אוטונומית וולנטרית.
סעיף 20 לחוק החוזים קובע כי צד שרשאי לבטל את החוזה בשל פגמים בכריתת החוזה, חייב להודיע על כך לצד השני לחוזה, וזאת תוך זמן סביר בלבד. עורך דין חוזים עודד פרץ מסכים עם הוראה זו, וסבור שהיא מהווה נדבך בחובה הכללית בדיני החוזים לנהוג בתום לב.
סעיף 23 לחוק החוזים אומר כי חוזה יכול להיעשות בע"פ.
עורך דין דיני חוזים עודד פרץ מבהיר כי כל חוזה בעל פה הינו חוזה מחייב, זולת את המחוקק קבע מפורשות כי עליו להיות בכתב בלבד. עו"ד חוזה עודד פרץ מונה מס' דוגמאות לחוזים שחייבים להיות בכתב: חוזה מכר דירה או חוזה מקרקעין ע"פ חוק המקרקעין, חוזה מתנה.
סעיף 25 לחוק החוזים עוסק בפרשנותם של הסכמים. חוזה יפורש על פי כוונתם המשותפת של הצדדים להסכם בעת כריתת ההסכם. עורך דין דיני חוזים עודד פרץ מדגיש כי לחוזה תינתן הפרשנות המילולית הרגילה של המילים המופיעות בו, ובית המשפט ינסה להתחקות אחר כוונתם של הצדדים.
ואולם, עורך דין חוזים עודד פרץ מדגיש גם כי בית המשפט לא חייב לתת תוקף לכוונת הצדדים כאשר מדובר בחוזה פיקטיבי או בחוזה למראית עין, למשל חוזה שמטרתו הבלעדית הינה התחמקות מתשלום מס כלשהו. בית המשפט לא מחויב לכותרות פיקטיביות ושקריות שהעניקו הצדדים להסכם, ויכתר את ההסכם ע"פ המהות התוכנית האמיתית שלו, כפי שמתבטאת בכוונה האמיתית של הצדדים.
סעיף 26 לחוק החוזים עוסק בהשלמת פרטים לחוזה. עורך דין חוזים עודד פרץ סבור שזהו סעיף חשוב ביותר בדיני החוזים בכלל, ובחוק החוזים בפרט. הסעיף בעצם קובע כי די להם לצדדים לחוזה להסכים על מס' תנאים הכרחיים לחוזה על מנת שהדין יכיר בכך שבא חוזה אל העולם. את שאר הפרטים, אילו הבלתי מהותיים, הדין בעצמו ישלים מאליו, אפילו אם הצדדים לחוזה שתקו לגביהם.
עורך דין דיני חוזים עודד פרץ מבהיר כי לרב, הסכמה לגבי זהות המוצר ולגבי מחירו, הינם מספקים לצורך הקביעה השיפוטית לפיה חוזה אכן בא אל העולם.
צד לחוזה לא יוכל להתנגד לקיום החוזה מכיוון שהצדדים לא הסכימו אודות המועד מתי יועמד הממכר לרשותו ומתי עליו לבצע תשלום, שכן החוק בעצמו מייבא פנימה, באופן אוטומטי, את ההוראות לפיהן הנ"ל אמור להתבצע במקביל, ותוך זמן סביר. ראה סעיף 41 לחוק החוזים.
לחילופין, קובע סעיף 26 לחוק החוזים, כי בהעדר הסכמה על פרטים נלווים לחוזה, יחולו ההוראות שהיו נהוגות בעבר בין הצדדים או ההוראות המקובלות בסוג חוזים מן הסוג הזה.
עורך דין דיני חוזים עודד פרץ מביא את הדוגמא הבאה. צדדים כרתו הסכם למכירת דירה, אך לא כתבו דבר אודות מי ישלם כל מס ומס. האם החוזה מחייב? כן! החוק והנוהג קובעים כי המוכר ישלם מס שבח, והרוכש ישלם מס רכישה.
סעיף 27 לחוק החוזים קובע כי חוזה יכול שיהיה מותנה בתנאים או בהסכמתו של צד שלישי או בהתקיימות או אי התקיימות מקרה כלשהו, ואילו סעיף 28 לחוק החוזים קובע כי כאשר צד לחוזה מסכל את התקיימותו של תנאי, הרי שלא ניתן תוקף לפעולתו זו. עורך דין הסכמים עודד פרץ מדגיש שוב את חובת תום הלב בדיני החוזים.
חובת תום הלב משמעה, למשל, שצד לא יוכל להעלם ולהתחמק מקבלת תשלום ע"פ החוזה, רק על מנת להקים לעצמו עילה לביטול החוזה באופן זדוני ויש מאין. הדין לא יכיר בהתנהלות שכזו.
סעיף 30 לחוק החוזים קובע כי חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו מנוגדים לחוק או לרגשות הציבור הינו בטל.
עורך דין דיני חוזים עודד פרץ כבר איזכר מעלה את חוקיותם של חוזי הזמנת רצח למשל, והרוצח השכיר לא יוכל לאכוף בבית המשפט תביעה לתשלום שכר טרחתו בעקבות ביצוע מעשה רצח.
דוגמא נוספת הינה שהדין לא יכיר ב"הסכמתה" של נערה צעירה מאוד לקיום יחסי מין, ויראה בכך כאונס.
כלומר, לעיתים המחוקק, בגישה פטרנליסטית, פועל על מנת לשלול את החופש החוזי של אנשים להתקשר בחוזים, וזאת בשל אינטרס ציבורי עליון יותר.
סעיף 33 לחוק החוזים קובע כי חוזה למתן ציונים, תארים או פרסים, לא מהווה נושא לדיון בבית משפט.
זהו בעצם עיקרון העדר השפיטות, ע"פ המחוקק ראה חוזים מסויימים ככאלו אשר אין לראותם כשפיטים בבתי המשפט.
עורך דיני חוזים עודד פרץ מביא את הדוגמא של הסכמה בין חברים לנסוע למשחק כדורגל. ברור שהחברים לא הסכימו ליצירת יחסים משפטיים ופורמליים, ולכן לא ניתן לתבוע בגין הפרת הסכם שכזה.
סעיף 33 מדבר על חוזים למתן תארים או פרסים. עורך דין עודד פרץ מביא את הדוגמא הבאה לפיה הוחלט לשלול מאדם מסוים את פרס ישראל. המחוקק קבע כי נושאים אילו הינם נושאים שבשיקול דעת ולכן דיני החוזים לא חלים. עורך דין דיני חוזים עודד פרץ מפנה תשומת הלב לכך שניתן להסתמך במקרה שכזה, לכאורה, על הדין המינהלי. ראה לשונית עתירה מינהלית.
סעיף 39 לחוק החוזים מהווה נדבך נוסף בחובת תום הלב וע"פ גם קיום חוזה צריך להיעשות בתום לב, ולא רק המשא ומתן לכריתתו ע"פ סעיף 12 לחוק החוזים.
סעיף 40 לחוק החוזים קובע כי כל אדם יכול לקיים את חיובו החוזי של צד לחוזה, זולת אם החוזה ממהותו דורש ביצוע אישי. כלומר, אם אני חייב לאדם תשלום על חשבון החוזה, חבר שלי רשאי לשלם במקומי, והדבר יראה כקביל. ואולם, עורך דין הסכמים עודד פרץ מדגיש כי חוזי העסקה, למשל, חייבים להיות מבוצעים באופן אישי, ואדם לא יכול לשלוח את חברו לעבודה במקומו...
חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970:
חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) עוסק בתרופות, קרי בסעדים או באמצעים שרשאי לנקוט בעל חוזה שנפגע מהפרת חוזה.
עורך דין הפרת הסכם מדגיש כי לעיתים רשאי בעל חוזה לבטל את ההסכם כדין, למשל כאשר הצד השני הפר את ההסכם. כלומר, ביטול חוזה אינו בהכרח דבר אסור או מנוגד לדין.
לעומת זאת, מסביר עורך דין הפרת חוזה עודד פרץ, הביטוי "הפרת חוזה" בהכרח מניח כי הפרת החוזה הינה בגין מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה, ולכם מהווים הפרת חוזה.
סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) קובע כי כאשר מופר חוזה, זכאי הנפגע מהפרת החוזה לבחור האם הוא מעונין בקיום החוזה או בביטולו, כאשר, מדגיש עו"ד חוזים עודד פרץ, לצד כל אפשרות בחירה תמיד עומדת האפשרות לתבוע פיצויים בגין הפרת החוזה.
עורך דין דיני חוזים עודד פרץ מבהיר כי זו ההחלטה הראשונה שנפגע מהפרת חוזה צריך לקבל, תוך התייעצות עם עו"ד הפרת חוזה עודד פרץ, אשר יסייע לנפגע מהפרת חוזה לגבש את עמדתו המשפטית ואת האסטרטגיה המשפטית כך שתתאים ותהא תפורה לצרכיו של כל לקוח ולקוח.
עו"ד חוזים עודד פרץ מדגיש כי הבחירה צריכה להיות ברורה ועיקבית, והנפגע מביטול החוזה לא רשאי להחזיק את המקל משתי קצוותיו.
עורך דין דיני חוזים עודד פרץ מדגיש כי הדרישה מהנפגע מביטול חוזה להחליט האם הוא מעונין בביטולו או בקיומו של החוזה, אינה דרישה משפטית גרידא, אלא גם דרישה הגויונית ולוגית, שכן קל לראות כי עסקינן בעמדות סותרות.
המשמעות של החלטה של הנפגע מהפרת חוזה לקיים את החוזה, הינה שהנפגע מהפרת החוזה בעצם טוען כי מבחינתו החוזה עדיין בתוקף, וכי הוא יעמוד על קיומו ועל אכיפתו, ובנוסף יתבע פיצויים.
לעומת זאת, נפגע מהפרת חוזה הבוחר לבטל את החוזה טוען בעצם כי בשל ההפרה הוא בחר לבטל את החוזה, קרי הוא אינו מעונין בהמשך קיומו, אין בכווונתו להמשיך עם חובותיו ע"פ החוזה, והוא גם לא ידרוש מהצד שכנגד לחוזה להמשיך ולקיים את חובותיו שלו. במצב דברים זה הנפגע ידרוש בחזרה את הכספים או החיובים שעשה ע"פ החוזה.
קל להיווכח כי ההחלטה לבטל חוזה וההחלטה לאכוף חוזה הינן החלטות סותרות, שאינן מתיישבות האחת עם השניה, ושלא יכולות לדור יחדיו, ולכן הנפגע מהפרת הסכם צריך לבחור באחת מהן, ולדבוק בה.
סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) קובע כי הצד הנפגע מהפרת חוזה זכאי לבקש לאכוף אותו רק אם ההסכם הינו בר אכיפה וביצוע ורק אם בית המשפט יכול לפקח על צו האכיפה או הביצוע. עורך דין הפרת חוזה עודד פרץ מדגיש כי פסקי הדין בדיני חוזים קבעו כי לבית המשפט יש שיקול דעת האם להורות על אכיפת החוזה, או האם להסתפק בפסיקת פיצוי בשל הפרת הסכם. כן מבהיר עו"ד הפרת חוזה עודד פרץ כי בית המשפט לא יורה על אכיפת חוזה שמהותו כפיה לבצע שירות אישי, או אכיפה שאינו יכול לפקח עליה, שכן בית המשפט לא יבזה עצמו במתן צווים אותם אין בכוחו לאכוף.
סעיף 7 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) קובע כי הנפגע מהפרת הסכם רשאי לבטל את החוזה אם הפרת החוזה היתה יסודית.
סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) מגדיר הפרה יסודית של חוזה כהפרה אשר אם אדם סביר היה יודע אודותיה מראש, לא היה מתקשר כלל בהסכם או כהפרה אשר הוסכם כי תעלה כדי הפרה יסודית.
עורך דין הפרת חוזה עודד פרץ מגדיר הפרה יסודית כהפרה ההולכת ללב ליבו של החוזה ובעצם שוללת את היסוד ההסכמי והרצוני עליו מושתת ההסכם.
כן מפנה עו"ד חוזים עודד פרץ את תשומת הלב לכך כי אין תוקף לסעיף חוזה הקובע באופן גורף כי כל סעיפי החוזה הינם סעיפים יסודיים, זולת אם היה הדבר סביר בעת כריתת ההסכם.
סעיף 7 (ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 קובע כי כאשר הפרת החוזה אינה יסודית, קרי לא כזו רצינית וחריפה, הרי שלנפגע אין זכות מידית לבטל את החוזה, והנפגע חייב לתת לצד השני התראה ואורכה לקיומו של החוזה, ורק בחלוף זמן סביר יהא רשאי לבטל את החוזה, ובתנאי שיהא זה צודק לבטל את החוזה בנסיבות.
עורך דין הפרת חוזה עודד פרץ מפנה להוראה על פיה צד אשר מתנגד לביטולו של החוזה, חייב להביע את התנגדותו לביטול החוזה בתוך פרק זמן סביר לאחר הביטול, שלא כן תיחסם אפשרותו להלין מאוחר יותר ולטעון כי החוזה בוטל שלא כדין. עורך דין חוזים עודד פרץ מבהיר כי מטרתה של הוראה זו בחוק החוזים הינה להגן על הציפייה וההסתמכות הלגיטימית של מבטל החוזה.
כן מבאר עורך דין דיני חוזים עודד פרץ כי האופציה החד צדדית לבטל את החוזה נתונה לביקורת שיפוטית רטרואקטיבית באמצעות בתי המשפט, ובית המשפט הוא שיפסוק, בדיעבד, ולאחר מעשה, האם ההסכם בוטל כדין אם לאו. לכן מומלץ להיוועץ מראש בעו"ד דיני חוזים עודד פרץ.
סעיף 8(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) קובע כי צד לחוזה המעונין לבטלו בשל הפרתו, חייב לעשות כן בתוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה, או בתוך זמן סביר לאחר שחלפה ההתראה, במקרה של הפרת חוזה שאינה יסודית.
משרד עורכי דין חוזים עודד פרץ ושות' ממליץ תמיד לתת התראה טרם ביטולו של חוזה, גם כאשר אנו סבורים שהפרת החוזה הייתה כזו יסודית, וזאת למען הזהירות.
סעיף 9(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) קובע כי לאחר ביטולו של חוזה קיימת חובה כללית על כל צד להשיב בחזרה את מה שקיבל ע"פ החוזה. להוראה זו ישנם סייגים, ומומלץ להיוועץ במשרד עורכי דין דיני חוזים עודד פרץ ושות'.
סייג אחד הינו סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות) ע"פ לנפגע עקב הפרת החוזה יש זכות עיכבון בכדי להבטיח את הפיצוי שמגיע לו עקב הפרת החוזה.
סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) קובע כי הנפגע מהפרת חוזה זכאי לפיצויים בגין כל נזקיו שהיו צפויים בעת כריתת החוזה.
סעיף 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) קובע כיהנפגע מהפרת חוזה חייב לפעול באופן סביר על מנת לצמצם את נזקי הפרת החוזה, שלא כן לא יזכה לפיצוי בגין נזקים שיכול היה למנעם או לצמצמם באופן סביר ומתבקש. עורך דין חוזים עודד פרץ מדגיש כי חובה זו נגזרת גם היא מחובת תום הלב הכללית בדיני החוזים, ומצויה גם בדיני הנזיקין.
עו"ד דיני חוזים עווד פרץ מדגיש כי על כל עורכי הסכמי השכירות בהם נקובים פיצויים יומיים גבוהים במיוחד בשל איחור בפינוי הדירה במועד, לדעת כי סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, מאפשר לבית המשפט שיקול דעת להפחית פיצוי חוזי מוסכם אשר הינו בלתי סביר.
עורך דין חוזים עודד פרץ מדגיש כי הוראה זו הינה התערבות מוצדקת בחופש החוזי, משיקולים ציבוריים רחבים יותר.
סעיף 16 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 קובע כי סכומים אשר הנפגע רשאי לקבל ע"פ פוליסת ביטוח, יגרעו מהפיצוי לו הוא זכאי מאת מפר החוזה. עו"ד חוזים עודד פרץ מבהיר כי מטרת הוראה זו הינה למנוע כפל פיצוי ועשיית עושר.
סעיף 17 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 קובע כי כאשר צד לחוזה מודיע מראש שאין בכוונתו או ביכולתו לעמוד באחד מסעיפיו, הרי שמדובר בהפרה צפויה של החוזה, ואין צורך להמתין למועד הנקוב בחוזה בו אמור ביצוע החוזה להתבצע.
סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 קובע כי כאשר לא ניתן לקיים את החוזה בשל כח עליון או נסיבות בלתי צפויות, אזי לא יהווה הדבר עילה לתביעת אכיפת חוזה או לתביעת פיצוי בגין הפרת חוזה. עורך דין חוזים עודד פרץ סבור שזהו אחד הסעיפים החשובים בחוק החוזים.
עורך דין דיני חוזים עודד פרץ מדגיש כי הסכם פשרה גם הוא מהווה חוזה, דיני החוזים חלים עליו. המשמעות הינה כי בית המשפט אינו יכול לחייב צד להתפשר, שכן חוזה הינו דבר רצוני. יתירה מכך, זכות הגישה לערכאות שיפוטיות הינה זכות חוקתית.
לסיכום, חוזה הינו דבר הדדי ודוד צדדי, המצריך הצעה וקיבול, והמצריך כוונה סובייקטיבית להתקשרות משפטית, או לחילופין - הסתמכות אובייקטיבית וסבירה על מצג שאדם סביר יראהו כרצון להתקשרות חוזית מחייבת.
חוק החוזים והפסיקה בדיני חוזים הם המקור הנורמטיבי העיקרי בדיני החוזים.
בטרם בוחר צד לבטל חוזה, רצוי שיוועץ עם עו"ד בדיני חוזים על מנת לוודא כי הינו רשאי לבטל את החוזה כדין.
עושק:
משרד עורכי דין חוזים עודד פרץ מדגיש שוב כי בפסק הדין מאת בית המשפט העליון בנושא טענת העושק הוחלט בתיק ע"א 4839/92 גנז נגד כץ כי טענת העושק לפי סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973, מצריכה את הוכחתם של 3 תנאים מצטברים לצוך ביטולו של החוזה - מצוקה או חוסר ניסיון של הנעשק בזמן כריתת החוזה, קשר סיבתי בין ניצול מצב זה לבין ההתקשרות בחוזה, תנאי חוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל.
במצב הדברים הרגיל, ובהעדר הוכחת גורמים אילו, החוזה לא יבוטל שכן בפסק דין ע"א 11/84 רבינוביץ נגד שלב הוחלט כי מרבית החוזים נעשים מתוך ויתור כלכלי כלשהו ולאחר מו"מ, ולא יעלה על הדעת שכל מתקשר בחוזה יוכל להעלות טענת עושק כדבר שבשגרה.
מה דינו של אדם החותם על חוזה מבלי לקרוא אותו:
בפסק הדין ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל נגד לופו נאמר כי -
"אדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא...עיוור או אנלפבית שחתם על מסמך, והמסמך אינו נוגע לעיסקה מאותו סוג שהוא חפץ והסכים לעשותה, יכול להתגונן מפני תביעה על פי המסמך בטענה non est factum, לאמור, לא עיסקה מסוג זה שהמסמך מדבר עליה, הסכמתי אלא לעשות עיסקה אחרת שאני דימיתי, בטעות, שהמסמך מדבר עליה.... אך אפילו עיוור או אנלפבית שחתם על המסמך, והמסמך נוגע לעסקה מאותו סוג שהוא חפץ בה, אלא שהחותם טעה או הוטעה לגבי פרטי העסקה, והפרטים אינם תואמים את העיסקה שהוא דימה לעשותה, הטענה "לא נעשה דבר" אינה עומדת לחותם... כאשר העיסקה שנעשתה היא מסוג אותן העיסקאות שחותם המסמך התכוון לעשותה ורק פרט מפרטיה אינו תואם את כוונתו, לא נשאר לחותם אלא להתגונן בטענה שהוטעה...".
משרד עורכי דין דיני חוזים עודד פרץ מסכים עם קביעות אילו. ראה גם רע"א 11519/04 לבקוביץ נגד בנק הפועלים. ת.א. (חיפה) 284/05 רות סימון שארפ נגד בנק לאומי לישראל. ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל נגד זהבה לופו.
כאמור, חוזה מצריך כי הצדדים באופן רצוני יסכימו על התנאים המהותיים להסכם. ניתן לעתור לבית המשפט בבקשה לבטל חוזה בגין טעות, הטעייה, עושק, לחץ וכולי. ואולם, רק בית המשפט מאשר בדיעבד אם ביטול החוזה היה כדין או לאו. ויובהר- חוזה שבוטל שלא כדין יראוהו כהפרת חוזה!! לפיכך, חשוב מאוד להתייעץ בעורך דין, הן לפני שכורתים הסכם, והן לפני שמבטלים אותו.
עו"ד דיני חוזים עודד פרץ עוסק בתביעות חוזיות ובעריכת חוזים מסחריים מכל הסוגים.
עורך דין דיני חוזים עודד פרץ ממליץ להסתייע בעו"ד המתמחה בחוזים ובהסכמים, וזאת בכל סוג של חוזה, בין אם הסכם שכירות, הסכם למכירת רכב, הסכם עבודה וכיו"ב.
אין באמור לעיל משום ייעוץ מחייב מטעם עורך דין דיני חוזים עודד פרץ.
משרד עורכי דין דיני חוזים עודד פרץ ממוקם בקרית השרון בנתניה.
כל הזכויות שמורות לעו"ד חוזים פרץ עודד.